אחילוף הגליל
Asphodeline lutea
למעבר לדף הצמח אחילוף הגליל
שם מדעי: Biarum Pyrami.
משפחה: לופיים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
אחילוף הגליל הוא גאופיט בעל פקעת גדולה, נמוך, טיפוסי למשפחת הלופיים. פרחיו בוקעים בסתיו ישר מהקרקע ללא עלים, ועליו מופיעים בחורף רק אחרי הפריחה. התפרחת מפיצה ריח צואה, העלה ביצי, מבריק וקירח, בשרני מעט.
העלים מופיעים בדצמבר, בעוד התפרחות צצות כבר בספטמבר, לעתים אף לפני הגשם הראשון ורק בדצמבר ובינואר אפשר לראות פרחים ועלים יחד.
הפקעת חד-שנתית פחוסה בעל גוון לבן (בגלל החומציות של הסידן), והיא אינה שקועה עמוק בקרקע. כל שנה ממלאים עלי-החורף פקעת חדשה מעל הפקעת הישנה ההולכת ומצטמקת.
עיקר התפרחת מתחיל כעלה גדול אחד, מוארך וקעור חצוי לאורכו, מרקמו קטיפתי מבפנים, צבעו הפנימי שחרחר, מבחוץ צבעו סגלגל עד ירוק. בתוך המתחל במרכזו מתנוסס מקל עגול, עבה ורך הנקרא שִׁזְרָה. פני השזרה גם הם קטיפתיים וגונם כהה, ארגמני עד שחור. חלקה התחתון של השזרה, העטוף בכד של המתחל, נושא את הפרחים (חסרי כותרת לחלוטין).
ההאבקה של אחילוף הגליל טיפה מורכבת: היא נעשית על-ידי חרקים המתפתים על-ידי ריח להיכנס לכד של תחתית המתחל התפרחת מדיפה ריח של צואה, ונמשכות אליה חיפושיות הנזונות מצואה. הפצת הריח מוגברת בזכות מנגנון חימום אקטיבי: השזרה מתחממת בשעות הבוקר יותר מחום הסביבה והחום מגביר את התפזרות הריח באויר.
כל מין של אחילוף מדיף ריח אחר, ומושך מאביקים אחרים (בארץ ישנם כ- 5 מינים).
חודשי פריחה: אחילוף הגליל פורח בישראל בחודשים: אוקטובר עד ינואר. תשרי עד טבת.
ספרו לילדים מדוע פרחי האחילוף חבויים ומדוע הם כל כך מסריחים?
זבובים נמשכים לריח הלא נעים ומחפשים מזון בתפרחת השחורה, הם יורדים לתוך כד המתחל ונכלאים תחת השערות לזמן מה, בזמן זה הם מזמזמים ומשתוללים, ממש כמו זבוב הנכלא מצידו הפנימי של חלון בית, תוך כדי תזוזה הם מתלכלכים מאבקת הפרחים.
לבסוף הם מצליחים להיחלץ מהתפרחת מאוכזבים אולם מלאי אבקה המכילה את תאי הזרע של הצמח. בתפרחת הבאה בה הם יבקרו עם יבצעו האבקה.
האחילוף הוא ׳צמח רמאי׳ המושך זבובים ולא מעניק להם גמול של מזון.
זהירות, העלים והשורשים של הלופיים מכילים רעל חריף. אחרי השמדת הרעל (בקלייה או בבישול יסודיים מאוד) הם אכילים במיוחד על ידי ערביי ארץ ישראל.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, חרמון.
איזורי גידול: אחילוף הגליל הוא מין נדיר, גדל בחורש ובסביבתו בקצה הצפון בלבד: בגליל העליון, בגולן ובחרמון.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת. לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון