תמונת קישור למפת ספקים

join btn 

  • משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת צבר - קקטוסים וסוקולנטים
    משתלת צבר - קקטוסים וסוקולנטים
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב
    עמוד הספק: פתח
  • גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יבואנים, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, ריהוט ותאורת גן
    עמוד הספק: פתח
  • הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת מלצר
    משתלת מלצר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
ישראל עוברת משחור לירוק, חלק ב׳ הצילום מאת: אביגיל הלר

ישראל עוברת משחור לירוק, חלק ב׳

דרכים לחיסכון במים בגן הנוי


למעבר לחלק א׳ של המאמר
למעבר לנספח השקיה

תאריך: 01-01-2008 מאת: אביגיל הלר
הוסף לאוספים שלי

בחלקו הראשון של המאמר הועלתה השאלה "האם ניתן לקיים גנים ירוקים ופורחים, גם כאשר המים מהווים משאב חסר?"
לדעתי, התשובה לכך היא חיובית. הביצוע אפשרי על ידי תכנון נכון של מרכיבי הגן, שימוש בצמחים "חסכניים במים", שימוש באמצעים אגרו–טכניים שונים דוגמת עיבודי קרקע, ושימוש בקומפוסט וכן בחינה ושדרוג של מערכות ההשקיה.

נושא ההשקיה נפרט בחלקו הראשון של המאמר לכיווניו השונים:
חישוב מדויק של מנת ההשקיה, השקיה לפי שיעור ההמטרה ובהתאם לסוג הקרקע, תכנון מערכת ההשקיה והתאמתה לגידול ולאזור, בדיקת מערכת ההשקיה על מרכיביה, הכוונת מי נגר ובחינת פתרונות אלטרנטיביים כמו השקיה במי קולחים או מים מלוחים.

בחלק זה של המאמר אמשיך ואפתח דיון באמצעים אגרו–טכניים נוספים, העוזרים לשמור על חיסכון במים - חיפוי והדברת עשבים. כמו כן, אתן גם דוגמאות לגנים שונים ברחבי הארץ, בהם ננקטות שיטות לחיסכון במים, הן במגזר המוניציפאלי, הן במגזר ההתיישבותי והן בגני חובבים.

התפלה

החל משנת 2010 אמורים להיות זמינים למכירה מים מותפלים לשימוש ביתי וגנני.

שימוש בחיפויים

שימוש בחיפוי מאפשר חיסכון במים באמצעות הפחתת התאדות, אשר נעשית בעזרת המנגנונים הבאים:

  • 1. הצללת פני הקרקע והקטנת התחממותה.
  • 2. יצירת שכבת חיפוי רוויה במים ולכן תנועת המים לשכבה זו איטית ביותר.
  • 3. הארכת מסלול התנועה של אדי המים אל פני השטח.

בניסויים שנערכו בצפון אמריקה, באוסטרליה ובאירופה נמצא כי בהנחת סוגי חיפוי שונים בעובי של 7.5 עד 10 ס"מ פחתה ההתאדות ב–60 אחוז עד 70 אחוז אחוז לעומת קרקע חשופה .
כאשר קיימת צמחיה - כולל עשביה, החיסכון היחסי במים קטן בגלל אידוי מפני הצמח. ככל שהצמחייה יותר צפופה, החיסכון קטן.
בתנאי הארץ נבדק נושא השפעת חיפוי ברסק גזם עצים מעורב על חיסכון במים, על ידי רקפת הדר–גבאי וחוב' (2003). המחקר, שנערך בירושלים, מיני צמחים ומממצאיו עולה בחן נושא זה ב–8 כי בחלקות המחופות נמדדו ערכי לחות גבוהים, ותכולת הרטיבות בהן נשמרת לאורך זמן ארוך יותר מקרקע ללא חיפוי, לכן הצורך בהשקיה היה נמוך יותר לעומת חלקות הביקורת. בחלקות ללא חיפוי היה צורך לתת מדי פעם השקיות עזר, גם לצמחים "חסכניים במים". יש לציין כי אחוז החיסכון במים בחלקות מחופות הגיע עד 42 אחוז, כאשר צמחי חלקות החיפוי נמצאו בדרך כלל חיוניים יותר, בעלי תוספת צימוח רבה יותר ומספר הסתעפויות גדול יותר באופן מובהק.
גובה החיפוי המינימאלי בו התקבלה השפעה היה ס"מ, כאשר בחיפוי שעוביו כ–10 ס"מ התקבל 7 חיסכון רב יותר במים, אם כי לא מובהק.
גם חיים גבריאל ודוד יולס (2003) מצאו כי חיפוי בגזם מרוסק שיפר את רטיבות הקרקע בה נטעו עצי אלביציה צהובה. ממצאיהם עולה כי הן בקרקע מושקית והן בקרקע לא מושקית רטיבות הקרקע הייתה גבוהה יותר, כאשר הוסף מעליה חיפוי. רובינסון (1988) מצא כי החיפוי האורגני - שבבי עץ, קש וקליפות עצים - עדיף על פלסטיק, מכיוון שהוא שומר על לחות גבוהה יותר.
רובינסון גם טוען כי גודל השבבים משפיע על הלחות ואורך הזמן בו היא נשמרת. קליפות עצים מרוסקות בגודל 25 מ"מ שומרות טוב יותר על הלחות מאשר בגודל 75 מ"מ.
כאמור, החיפוי משפר את רטיבות הקרקע על ידי מניעת התאדות ולא על ידי שינוי כושר תאחיזת המים של הקרקע. אך, אם נעשה שימוש בחומר אורגני הוא מתפרק ועם הזמן יש טיוב קרקע ושיפור תאחיזת מים.
במקומות בהם נוצר לעיתים בקרקע קרום אטום על ידי מכות טיפות גשם, והשימוש בחיפוי מונע זאת ולמעשה משפר את חידור המים לקרקע.

הדברת עשבים

עשבים שוטים מתחרים עם צמחי הגן על מלאי המים, שקיים בקרקע. לכן, ישנה חשיבות רבה למניעתם והדברתם. אגב, שימוש בחיפוי נמצא גם הוא כמפחית במידה רבה את כמות העשבים בקרקע.

דוגמאות לגנים חסכניים במים

בשנים האחרונות הפנימו מגזרים שונים העוסקים בגינון כי לנושא החיסכון במים חשיבות רבה. צעדים ננקטו הן במגזר המוניציפאלי, הן במגזר הכפרי והן בגני חובבים.

בחלק זה של המאמר אתן דוגמאות ממקומות שונים בארץ בהם מתקיים חיסכון במים.

מגזר עירוני

מעלות–תרשיחא  בעיריית מעלות הפנימו לפני כארבע שנים כי תשומות המים והתקציב לא יגדלו ועשויים אף לפחות. מנהל מחלקת הגינון, אדי קטן, הכין תוכנית לאחזקה נמוכה, תוכנית שזכתה לגיבוי מצד פרנסי העיר (כולל הקצאת תקציבים רב–שנתיים ליישומה). בעירייה נערך מעבר הדרגתי לשימוש בצמחיה חסכונית במים, הוקטנו השטחים של פרחי עונה ושל שטחי המדשאה ונשתלו עצים נשירים המצלים בקיץ בשטחי מדשאות קיימים (להקטנת האידו). שודרגו והוחלפו מערכות שליטה ובקרה של מים ושונו אביזרי השקיה לחסכניים יותר. במקביל שונה משטר ההשקיה על ידי הגדלת המרווחים.

למרות ששטחי הגינון במעלות–תרשיחא גדלו בחמש השנים האחרונות, לא גדלה כמות המים שהעירייה משתמשת בה להשקיה.

מגזר קיבוצי

  • כפר רופין
     בקבוץ כפר רופין, הממוקם בעמק בית שאן, החלה לפני כשמונה שנים הגננית בטי סלינגר בשדרוג של שטחים שונים בקבוץ לשטחים חסכניים במים. בשלב ראשון נערך שדרוג במדשאה ששכנה בשכונה ותיקה. המדשאה נמצאה בין שתי שורות בתים ושטחה התפרס על קטע שאורכו 150 מטרים ורוחבו 30 מטרים. כשני שלישים מרוחב המדשאה הוסבו לערוגת צמחים.

    בטי ריססה מספר פעמים את החלק, שאמור היה לעבור שדרוג, באמצעות ראונדאף ונאלצה לעמוד מול תושבי השכונה, שהתקשו לחזות את העתיד וביכו את החרבת המדשאה. לחציהם של דיירי השכונה הקשו על בטי, אך למרבה המזל, ניתן גיבויממזכירת הקבוץ, שתמכה בתהליך.
    את גזרת הממטרות שהייתה 360 מעלות (הן היו ממוקמות במרכז המדשאה) שנתה בטי ל–180 מעלות. בשטח שנחשף הוספו שלושה קווי טפטפות בהתאם לקווי התכנון המעוגלים.
    הערוגה תוכננה כך שצמחים גבוהים נשתלו מאחור (כך שהם גם הסתירו את אחורי הבתים, שלידם נשתלו) ולפניהם נשתלו צמחים בגובה בינוני ונמוך. רצועת המדשאה שנותרה והצמחים הנמוכים אפשרו את השארת החלל פתוח ותחושת המרחב ששררה במקום נשמרה.
    בטי הותירה צמחים, שכבר היו נטועים במקום,דוגמת פרקינסוניה שיכנית (Parkinsonia aculeata) וזני בוגנווילאה (Bougainvillea) והוסיפה אליהם צמחים חסכני מים דוגמת: שיח אברהם מצוי Vitex agnus-castus) וכן מיני וזני לבן–עלה ( Leucophyllum), מללוייקה (Melaleuca), אוג ( Rhus), כסיה (Cassia), מיאופורון (Myoporum),  ('Rosmarinus officinalis 'Prostratus). לנטנה (Lantana) ורוזמרין רפואי 'זוחל'

    בטי מעריכה כי שדרוג מערכת ההשקיה חוסך לפחות  50 אחוז בכמות המים הניתנת לחלקה והיא מציינת כי ישנם קטעים, שאף נותקו לחלוטין ממערכת ההשקיה והצמחים בהם משגשגים. מאז הוסיפה בטי שטחים נוספים עם צמחים חסכניים במים ברחבי הקבוץ.

    אחד הדברים, שהקשו על בטי לבצע את השדרוגים בתחילת הדרך הייתה ההתמודדות עם עשבייה בשטחים החדשים. התמודדות, שגזלה זמן רב ותשומות רבות. עם השנים החלו בטי ורלף - בן זוגה, שהצטרף גם הוא לצוות הנוי, לחפות את שטחי הגינון עם חומרים ממוחזרים (קרטון, נייר וגזם, שנקצץ בקיבוץ), דבר שהפחית במידה רבה את כמות העבודה ואפשר חיסכון בכמות ההשקיה.
  • קיבוץ ניר–עוז
    קיבוץ ניר–עוז ממוקם בנגב המערבי על גבול המדבר עם ממוצע המשקעים 250 מ"מ לשנה והתאדות פוטנציאלית ממוצעת של כ–2000 מ"מ לשנה.
    מתוך 200 ד' גן נטו (ללא מבנים ושטחים מרוצפים) מושקים רק 93 ד'. ביתר השטח גדלים צמחים ללא השקיה או כאלו המסתפקים בתוספת איסוף מי– נגר (בחורף מי–גשמים, בקיץ מי–טל הניגרים מגגות פח, מי–מזגנים) המוחדרים לקרקע הגן (בשנת גשם ממוצעת (250 מ"מ) נאספים בקרקע הגן כ–33.000 מ"ק מי–נגר).
    בשטחים המושקים ניתנת תוספת מים של 660 מ"ק לדונם צמחיה (מדשאה ושיחייות), כ–360 מ"ק לדונם שיחיה וכ–1050 מ"ק לדונם מדשאה. לאחר בצורת מועלית כמות המים, שניתנת לצמחים והיא עומדת על 760 מ"ק לדונם צמחיה (מדשאה ושיחים), 470 מ"ק לדונם שיחים וכ–1300 מ"ק לדונם מדשאה.

    יחד עם זאת, כאשר מסתכלים על הסך הכללי (200 דונם שטח מגונן), הרי כמות ההשקיה הממוצעת לדונם מגונן (שטחים מושקים ולא מושקים גם יחד), היא כ–300 מ"ק לשנה (360 בשנת בצורת).

    גנן הקבוץ רן פאוקר מספר כי בתחילת שנות ה– 90 היו בניר עוז כ–75 דונם שטחי מדשאה. כעשרים דונם מהם הוסבו לשטחים בהם נשתלו צמחים חסכניים במים, כך שמדי שנה נחסכים כ–50,000 מ"ק מים.
    לדבריו של רן, הסבת השטח אמנם דרשה עבודה רבה ותשומות שונות, יחד עם זאת, עלות החלפת 20 דונם מדשאה לשטח בו גדלים צמחים חסכניים במים, החזירה את עצמה תוך כשנתיים בגלל חיסכון במי השקיה ובתשומות של עבודה.

    במקביל נעשו פעולות אגרו–טכניות שונות המגבירות את החיסכון במים בשטחים המגוננים. נעשה שיפור חתך הקרקע על–ידי יישום שכבת חול עליונה, ששפרה את אוורור הקרקע ואת חידור מי– הגשמים ומנעה היווצרות נגר. כמו כן, פוזר ברחבי הגן חיפוי מגזם מרוסק.

גינת חובבים

גינת דורית אבנט בכפר ורדים דורית אבנט, שהיא אגרונומית וגננית במקצועה, מקיימת בכפר ורדים גינה אורגנית.

דורית ובן זוגה יצרו גינה חופשייה ולא פורמאלית, המבוססת בעיקר על צמחית חורש ים–תיכונית וצמחים התואמים לה וכן עצי בוסתן.
שטח המדשאה מינימאלי, כ–30 מ"ר וצמחים עונתיים נשתלים רק במכלים. העלים הנושרים בגן, משמשים כחיפוי. מפחיתים התאדות ומעשירים את הקרקע.
השקיית הגינה היא ממי גשמים, שנאגרים בחורף לבריכת אגירה המצויה מתחת למרפסת. הבריכה, שנבנתה עם הבית, אטומה, כאשר כל המרזבים מכוונים אליה ומי הגשם נאגרים בה. תכולת הבריכה היא 90 מ"ק ודורית מצליחה להשקות איתה עד תחילת עונת הגשמים הבאה, כלומר חודש אוקטובר. ההשקיה נעשית באמצעות ממטרה נידת, המועברת ממקום למקום, כאשר משאבה טבולה מעלה את המים לצינור ההשקיה. בנוסף לבריכה, הוקמה בריכת אגירה קטנה למי מקלחת ומי כיור המכילים מעט סבון (מים אפורים) שתכולתה היא של 3-2 קוב. גם מים אלו נשאבים ומשמשים להשקיה באותה שיטה. יחד עם זאת, דורית מציינת כי במים אלו היא משתמשת באופן מיידי, שכן כאשר הם "עומדים" זמן רב עלול להיווצר ריח לא נעים.

סיכום

ניתן לקיים גנים ירוקים, פורחים ונאים בכמות מים מעטה, זאת על ידי תכנון נכון, שימוש בצמחים חסכניים במים, שימוש באמצעים אגרו–טכניים שונים, חישוב מנת ההשקיה, בחינת ושדרוג מערכת ההשקיה ועוד.
כדי להמחיש את הכללים שהוצגו, ניתנו גם דוגמאות מגנים שונים בארץ - במגזר העירוני, במגזר ההתיישבותי ובגני חובבים.
אני מקווה, כי קוראי המאמר יצליחו לממש את העקרונות המפורטים בו וליצור גנים מרהיבים וחסכניים במים.

תודה מקרב לב לאנשים שסייעו לי בכתיבת המאמר: אדי קטן, בטי ורלף סלינגר, גיל רביב, רעיה גדיש, גלית רוניס, דורית אבנט, ישראל גלון, צרלי בן–זכרי ורן פאוקר.

נכתב על ידי אביגיל הלר

מדריכה מקצועית ראשית )ממ"רית בכירה( לגננות ונוי תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ונוי אגף פרחים, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

 

רשימת ספרות:
1. בן דב יוסי, פורטי מאיר ופסטרנק דב.1993. צמחים עמידים בפני יובש ומליחות לגינון חסכוני במים. הוצאת המכונים למחקר שימושי, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב.
2. גבריאל חיים ויולס דוד. 2003. השפעת חיפוי קרקע בגזם מרוסק על רטיבות הקרקע טמפרטורת הקרקע והתעבות הגזע של עצי אלביציה צהוב. דו"ח מסכם למחקר בהוצאת עיריית תל–אביב יפו, האגף לשיפור פני העיר - תכנון וניהול פרוייקטים.
3. גלון ישראל. 2008. גן חסכני במים - צו השעה או גזירות חולפות. גן ונוף ס"ג: ז.
4. גלון ישראל, אלמליח דני, הל–אור יצחק, הלר אביגיל, יפה יצחק, קגן סימה ופאוקר רן. 2002. צמחים "חסכניים במים". חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
5. גלון ישראל, הלר אביגיל, דני, הל–אור יצחק, יפה יצחק, קגן סימה ופאוקר רן. 2008. צמחים "חסכניים במים". דיסק בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
6. גלון ישראל וסלומון אבי. 2003 לוח הפעלה ממוחשב, בהוצאת משרד החקלאות
7. הדר-גבאי רקפת, אבישי מיכאל, פרגמן-ספיר אורי, איילון יצחק, שמואל חי דקל , וורן כריס והררי טל. 2003. השימוש ברסק גזם עצים לחיפוי ובחינת השפעתו כמקדם חיסכון במים בגינון. דו"ח מחקר בהוצאת הגן הבוטני בגבעת רם, ירושליםl
8. הל-אור יצחק וגלון ישראל. 2008. הנחיות לשימוש במים בגינות פרטיות ובבתים משותפים, בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
9. הל-אור יצחק, גלון ישראל והלר אביגיל. 2008 חסכון במים בהשקיית גינות נוי, סרט בהוצאת משרד החקלאות.
10. הל-אור יצחק, פאוקר רן, גלון ישראל וחורחה טרצ'יצקי. 2002. דרכים לחיסכון במים בגן הנוי. חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
11. כץ דני. 2005. סקר מקדים לאימות נתוני טבלת הפעלה. תקציר בחוברת שהוכנה ליום עיון "הכן גינתך לקיץ" בשיתוף: תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ונוי בשה"מ, משרד החקלאות, איגוד חברות ההשקיה בארגון לגננות ולנוף בישראל, והאגף לקידום חיסכון במים בנציבות המים.
12. ענבר יוסי. 1992. חיפוי קרקע - סיכום ממצאים. גן ונוף מ"ז: ד
13. פאוקר רן. 2007. עשרת הדיברות לגן אקולוגי חסכני במים. גן ונוף ס"ב: ו
14. פאוקר רן. 2008. נקודה ירוקה - גינון אקולוגי, חסכני במים בקיבוץ ניר-עוז. תקליטור, בהוצאת נקודה ירוקה, ניר–עוז.
15. קרמר עוזר וגלון ישראל. 1996. לוחות מקדמי צריכת מים להשקיית גידולי גן הנוי. חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
16. שור תמי. 2008. מצב חירום במשק המים בישראל. תקציר בחוברת שהוכנה ליום עיון חיסכון במים בגן הנוי הציבורי לעמיתים אחראים על השקיה ברשויות בשיתוף: הארגון לגננות ולנוף בישראל, רשות המים, מרכז השלטון המקומי בישראל, תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ונוי בשה"מ, משרד החקלאות ומפע"מ השרון פתח–תקווה.
17. שלם עמרם, בלבן יצחק, באר רון ורן פאוקר. 2002. תכנון גנים ונוף חסכניים במים. חוברת בהוצאת האגף לקידום החיסכון במים, נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות.
Robinson D.W. 1988. Mulches and herbicides in .18 .ornamental planting. Hort. Science
23:547-552
19. אתר נקודה ירוקה - http://www.eco-garden.co.i

?לדפי הסברים באתר

הקימו ׳אוסף חדש׳

רשימת האוספים שלי

סמנו לאיזה אוספים להוסיף את הפריט. ("שמור והוסף" בגמר התהליך)

שמור והוסף
סגור שמור והוסף
scroll back to top

bird banner

סגור ואל תציג יותר
? X לחץ כדי לצפות באוסף המהיר הכינו במהירות רשימת צמחים ! חדש! ניתן ליצור הצעת מחיר בקלות ובמהירות...

יש לסמן ב-V את הצמחים אותם הנך מעוניין להוסיף להזמנה

הוסף הכל לאוספים נקה הכל

לא ניתן לשמור צמחים נוספים!

ניתן להוסיף את הצמחים ברשימה המהירה לאחד האוספים, ואח"כ להמשיך את האוסף המהיר.

בחר אוסף אחד לשליחה במייל

שלח את האוסף שלי

סגור שלח