גן בוטני של אוניברסיטת תל אביב הוקם בשנת 1973 ומשמש כמרכז להוראה, למחקר ולמקלט למיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.

החינוך מתחיל בגיל צעיר, לכן מומלץ לחשוף את הילדים למרחב אקולוגי ירוק, כבר מגיל הגן.

במסגרת פיתוח המודל של יער מאכל ים תיכוני אנו עוסקים רבות בנושא התזונה, וחוקרים שאלות רבות הנובעות מהרצון להעביר את מקור מזוננו למערכת יער מאכל.
נשתף אתכם במספר מתכונים.
בתאבון.

גן העצים על כתף הר הגלבוע, המטופח על ידי יוסי סיוון מקיבוץ בית אלפא, הוא מקום מופלא, המעניק חוויה שונה למבקרים בו.

עם יצר הסקרנות והתהייה הטבועים בה, יצאה אביגיל הלר לסקור אנשים וגניהם — אנשים רגילים, החיים חיי שגרה ככל האדם — והדבר המייחד אותם בכל זאת — זה הקשר החזק, הבלתי אמצעי, הסמביוטי כמעט, בינם לבין גנם. בכתבה מספרת אביגיל על גנים, שסיפורם של חלק מהם מופיע באתר זה. 

אביגיל הלר נסעה לעמק האלה ובאחד הקיבוצים באזור מצאה את הטבע במלוא עוצמתו פורח בגנו של עתי

גן פרחי בר המכיל בשטחו עולם ומלואו של צמחים מוכרים ונדירים המטופחים באהבה.

בחירת צמחים לשימוש בגינון מוכתבת לעתים משיקולים אופנתיים ולא משיקולים עניינים, וכך נדחקים הצידה צמחים ותיקים וראויים, שסר חינם

סיפור הגינה שעל גנו של אריאל הירשפלד בירושלים – לזכר רעייתו בתיה גור

על גינתם האורגנית של דורית ונתן אבנט בכפר ורדים - גינה שהותאמה לתנאי האזור בו היא ממוקמת, וטיפוחה נעשה בשיטות ידידותיות לסביבה.

על "גן איריס", גן לצמחי בר הנטוע בכפר יהושע ומטופח באהבה ומסירות של מקימו, אילן טל

הדעות חלוקות לגבי רמת האחזקה שדורש גן צמחי תבלין וריח,  אך בהינתן התנאים המתאימים, אין ספק שמדובר בגן שצמחיו מספקים לבעליהן עוד צרכים בנוסף לנוי.

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

גינון בר קיימא הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".