מהן ההכנות לקראת שתילת עץ, כיצד נשתול, מהי התמיכה והחיפוי הנדרשים

(מתוך מאמר על נטיעה, תמיכת הגנה וחיפוי בעת שתילת עצי רחוב.
במאמר זה TO KEEP מרכז את הנתונים המתאימים לגננים פרטיים, וחובבי הצמחים , למאמר המלא, עיברו לסוף מאמר זה).

הכנות לנטיעה באתר

כדי לקצר ככל הניתן את משך המתנת השתילים לנטיעתם ברחוב, נדרש לבצע את כל פעולות ההכנה באתר הנטיעה לפני הגעת השתילים.

פעולות אלה כוללות:

• הכנת בור הנטיעה
• הכנת מצע בית הגידול ("תערובת המילוי")
• הכנת מערכת ההשקיה
• הכנת הצינור השרשורי
• הכנת סמוכות התימוך ורכיבי הקשירה
• הכנת כלי העבודה הנדרשים

פעולות ההכנה מעידות על מורכבות תהליך הנטיעה ומחייבות התארגנות יעילה וקפדנית של הצוות העוסק בכך.
הבנת המורכבות והפנמתה בקרב כלל השותפים בפועל צריכות להישען על ההכרה שקשה מאוד ויקר לתקן ליקויים בתהליך; יתר על כן, במקרים מסוימים לא ניתן כלל לתקנם אלא נדרש לבצע מחדש את התהליך כולו, לעתים תוך פגיעה חסרת תקנה בשתיל.

הנטיעה

מילוי חלקי של בור הנטיעה

לפני תחילת המילוי יונחו בכל בור קטעי הצינור השרשורי; חלקו העליון של הצינור יבלוט כ-5 ס"מ מעל גובה המצע המתוכנן ליד העץ, ויתרת הצינור תרד כלפי מטה. אם תוכנן קטע ארוך מעומקו של הבור יכופף מעט חלקו התחתון בתחתית הבור.
חלקו התחתון של בור הנטיעה ימולא במצע הגידול ("תערובת המילוי"). חומר מילוי זה יכיל את המוספים לשיפור הקרקע.
נדרש הידוק קל של חומר המילוי למניעת שקיעת העץ עם גוש שורשיו הכבד. הידוק זה יבוצע כמה פעמים במהלך המילוי.

הנטיעה

השתיל, בהיותו עדיין בתוך מכל הגידול או עטוף ברשת ויוטה סביב בית השורשים, יונח בזהירות במרכז הבור. רצוי להיעזר ב"קרש נטיעה" (לוח עץ ארוך המונח על דפנות הבור מקצה לקצה כדי לדעת את גובה פני הקרקע הקיימת בהשוואה לשתיל) לקביעת מרכז הבור וגם לקביעת גובה השתיל ביחס לגובה פני הריצוף של פתח העץ. אם הגובה אינו מתאים, יש להנמיך או להרים את פני המצע מתחת לגוש השורשים.
נדרשת הסרה מלאה של שק הגידול לסוגיו ואין להסתפק בחיתוכים בדפנות או בקרקעית המכל/השק. בהתבגר העץ ועם התעבות שורשיו יש חשש רב שהחתכים לא יספיקו והפתחים הצרים שבוצעו יגרמו לחיגור שורשים ראשיים. כך גם לגבי רשת פלדה או "שק גידול" - יש להסירם לחלוטין.

בור הנטיעה עבור עץ

המשתלות היצרניות מזהירות את קבלני הגינון מהסרת מכלי הגידול, ולעתים אף מאיימות בביטול האחריות לקליטה אם הוצא העץ מן המכל. החשש של המשתלות מוצדק לעתים קרובות, כיוון אין מי שיודע טוב מהן שלעתים מוצאים מן המשתלה עצים ששורשיהם אינם אוחזים היטב את המצע במכל. במצב זה הסרת המכל (לרוב שק "אריג שחור - "פלריג") עשויה לגרום להתפוררות גוש המצע ולחשיפת השורשים הדקים, ומכאן - לכשל בקליטה. היות שהודגש שהשורשים צריכים למלא את מכל השתיל בצפיפות, לא צריך להיות חשש להתפוררות הגוש בשתילים תקינים. אמנם נדרשת זהירות בביצוע הסרת המכל (״השק״), אך זו חובתו של המבצע ואין להתפשר על כמה חתכים במיכל כתחליף להסרתו המלאה.

השתיל יונח בתוך בור שקוף לחלוטין, כך שהשלד הראשוני של ענפיו יתאים למיקום רצועת החנייה, ולרצועת המדרכה או השביל. בהנחה שבשנתו הראשונה, ואולי אף בשנה השנייה, לא יוסרו מן הגזע בדים/זרועות, אף אם הם מיועדים להסרה בעתיד- כדאי לסובב את השתיל כך שלצד החנייה/השביל לא יהיו בדים נמוכים מ- 2.5 מטר לפחות.

בשלב זה עדיין אין להסיר את מוט הבמבוק המסופק עם העץ מהמשתלה, אך יש לוודא שאין קשירותיו הדוקות מדי. סילוק מוט הבמבוק ייעשה צמוד לתמיכת העץ בסמוכות או במסגרת פלדה תומכת. מילוי הבור ייעשה תוך הידוק קל בהדרגה מכל צדדיו. בדופן הבור אמור להיראות קצה צינור ההשקיה לעץ. חיבור טבעת הטפטוף לצינור ההשקיה יבוצע במצמד; חל איסור להשתמש במחברי שן.

בזמן השתילה יש להקפיד על כך שגובה בסיס הגזע ("צוואר השורש") יהיה זהה או מעט גבוה (3-5 ס״מ) מגובהו במשתלה או במכל. ניתן לעשות זאת ע"י חפירת בור שעומקו במרכזו בלבד יהיה כגובה הגוש או פחות ב 2-5 ס"מ, דבר שימנע את שקיעת השתיל. לקביעת גובה נטיעה תקין נעזרים שוב ב"קרש נטיעה".

לאחר שהושלמה הנטיעה תופעל מערכת ההשקיה ותינתן מנה מספיקה להרטבת כל נפח הבור. בנוסף להרטבה מלאה של בית השורשים של השתיל וסביבתו מיועדת השקיה זו לגרום לציפוף ולנחיתת/שקיעת הקרקע. אם שקע השתיל לגובה נמוך משצויין לעיל, נדרשת הרמתו בזהירות תוך דחיפת מצע מתחתיו.

"שתילה ברטוב" הייתה ועודנה בשימוש בשתילת עצי פרי סוב-טרופיים והדרים. יתרונה בביטול מוחלט של פרק הזמן מהוצאת גוש השורשים מהמכל ועד נטיעתו, שבו ייתכן אובדן מים וחשיפת שורשים דקים לשמש ולרוח. בעצים הידועים כרגישים לקליטה, אפשר להשתמש בשיטה זו, אך יש להיזהר מאוד ולשמור על עומק שתילה תקין, כיוון שהמצע הבוצי שלתוכו מונח השתיל "מזמין" שקיעות, שכאמור, מסכנות את הקליטה ואת התפתחותו התקינה של העץ.

תמיכת עצי רחוב

תמיכת עצים ברחוב נועדה להגן על העץ ועל גזעו מוונדליזם ומפגעי הסביבה ולסייע לגזע להתחזק ולצמוח זקוף בתנאי הרחוב.
התימוך יכול להיעשות באמצעות סמוכות מעץ או באמצעות מסגרת/סבכת פלדה.

תימוךנכון של עצים מאפשר צמיחה זקופה של גזע העץ גם בתנאי רוח או כאשר העץ נוטה לגדול עקום. מאידך, התימוך עלול להגביל את תנועתו של העץ לכל הכיוונים, תנועה הגורמת בדרך כלל להתעצות משנית אחידה וטובה בכל חתך הגזע ולהתחדדות הגזע (Tapper).

 עצים בגודל 8 לפחות, המומלצים לנטיעה ברחובות, לרוב בעלי גזע מעובה ויציב. שתילים אלה מובלים לאתר וניטעים עם סמוכת במבוק מהמשתלה, אשר שימשה לתמיכת העץ ולזירוז גידולו האנכי. סמוכת הבמבוק, הקשורה צמוד לגזע, תוסר מיד לאחר נטיעת העץ. קשירת הבמבוק לגזע העץ מעכבת את הקשחתו, ולעתים אף עלולה לגרום לחיגור קל במקום התמיכה.

מפרט תמיכה

התמיכה תיעשה באמצעות שלוש סמוכות שאורכן 3 מ' לפחות, שייתקעו במרחק של 30 ס"מ לפחות מצדי העץ מחוץ לגוש השורשים ובחלוקה שווה סביבו, כדי לאפשר לגזע לקבל תנודות רוח המסייעות להמשך התעצותו.

קשירת העץ לסמוכות תהיה בנקודה אחת בלבד: במקום הנמוך ביותר שבו העץ מתיישר. גובה הסמוכות יהיה גבוה בכ-40 ס"מ ממקום הקשירה, אך לא פחות מ- 2.5 מ' מעל פני הקרקע. הסמוכה תעוגן ותייוצב לקרקע לעומק של 50 ס"מ לפחות. לתימוך שתילי עצים גבוהים תהיינה הסמוכות ארוכות יותר.

תאור טכני לתמיכת עצים

ניתן יהיה להשתמש בשתי סמוכות שיתקעו בניצב לרוח או לכיוון נטיית העץ, יש לחשוב על כך מראש. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בסמוכה אחת שתוצב בצד שממנו מגיעה הרוח או בצד הנגדי לכיפוף העץ במרחק 30 ס"מ לפחות מגזע העץ ובאותה צורת קשירה. אורך הסמוכה יהיה כפי שצוין לעיל.

כאשר משתמשים בסמוכות עץ, יש להשתמש בסמוכות בפרופיל עגול או מרובע בקוטר או באורך צלע 7.5 ס"מ. הסמוכה תהיה בחתך אחיד לכל אורכה. חלקה התחתון יהיה מחודד כדי לאפשר חדירה טובה לקרקע. יש להקפיד שהסמוכה תהיה חלקה למניעת פציעה של ההולכים בסמוך לעץ. סמוכות העץ יהיו קלופות ומחוטאות בחומר מאושר לשימוש.

כאשר משתמשים בסמוכות מתכת, אורך ועומק הסמוכה יהיו כנ"ל, עובי הדופן לא יפחת מ-2 מ"מ והקוטר יהיה עד 5.5 ס״מ.

תמיכת עצי רחוב צעירים במודיעין

אופן הקשירה - מקום המגע של חוט הקשירה עם העץ יהיה כזה שלא ייפגעו הגזע וקליפתו. משתמשים ברצועות אלסטיות וגמישות המתרחבות עם התפתחות העץ, שעוביין 3-2 מ"מ לפחות, ורוחבן כ-40 מ"מ. אפשר להשתמש בחוט סיזל המתכלה עם הזמן, כשמקום המגע שלו עם העץ יוגן בצינור פלסטי גמיש. בזמן הקשירה יש להקפיד על השארת מקום להתעבות הגזע. נקודות קשירה יהיו מעל לענפים צדדים, אם יש, למניעת החלקת הקשירה כלפי מטה. 

חיפוי

חיפוי הקרקע מסביב לגזע העץ הינו אמצעי מקובל לשיפור תנאי הגידול של העץ. השיפור נובע מהגנה בפני התחממות שכבת הקרקע העליונה, הקטנת איבוד מים מפני הקרקע, והפחתה בנביטת עשבי בר. לשימוש בחיפוי אורגני יש גם יתרון בתוספת תוצרי הפירוק של חומר החיפוי לשכבת הקרקע העליונה. כמו כן, החיפוי מסתיר את טבעת הטפטפות סביב הגזע וגם את פתח הצינור השרשורי האנכי המותקן בפתח העץ.

אך למרות היתרונות הללו מתקבלת בדרך כלל ההכרעה בדבר ביצוע החיפוי על פי שיקול אסתטי וכספי. מבחינת חסרונותיו, יש לציין שהחיפוי עלול להוות מפגע סביבתי, אם הוא מתפזר מחוץ לפתח (כתוצאה מפעילות של ונדליזם), וניקוי פני החיפוי מהווים פעולה בעייתית, כיוון שלא ניתן לגרף ביעילות חלקי לכלוך ופסולת קטנים.

עדיף חיפוי שהינו חומר אורגני, כגון רסק עץ. השטח המחופה יהיה כשטח הפנים הגלויים של הפתח, ואם נטוע העץ בפס ירק, יחופה כל הרוחב הגלוי ולפחות מטר מכל צד של גזע העץ. עובי השכבה יהיה כ-7-10 ס"מ. יש להקפיד להשאיר את בסיס הגזע ("צוואר השורש") גלוי למניעת רקבונות.

הנתונים במאמר נלקחו מ - מדריך עצי הרחוב בישראל, 2013

כתבו: ישראל גלון, אביגיל הלר, דוד ערן

למעבר לאתר משרד החקלאות
לחוברת המלאה

משרד החקלאות ופיתוח הכפר , שירות ההדרגה והמקצוע אגף פרחים, תחום הנדסת הצומח וגנים בוטניים
שה״מ
המשרד להגנת בסביבה