פרג אגסני
Papaver subpiriforme
שם מדעי: Papaver umbonatum.
משפחה: פרגיים.
צורה: צמח חד שנתי.
פָּרָג אַגְּסָנִי הוא צמח חד שנתי, הנפוץ בשדות וצובע מרחבים גדולים באדום בוהק לקראת תום האביב, המין נקרא בעבר גם פרג מצוי. הוא נובט בסתיו עם שני פסיגים כדוריים זעירים, ומגדל שושנת עלים גזורים–מנוצים לאונות צרות ומחודדות. הגבעולים נושאים שערות זיפיות רכות. העלים נישאים על פטוטרות, עם מעט שיערות.
כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. הפרחים נישאים על עמוד מסועף שגובהו מגיע עד 50 ס"מ. כל צמח מתפצל לעשרות גבעולים זקופים, כל גבעול נושא בקצהו פרח אחד. ניצן הפרח נוטה מטה, סגור בעודו בכפתור, עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים וזיפניים, הנושרים עם היפתח הפרח.
ארבעת עלי הכותרת עדינים, גדולים (2–4 ס"מ), רוחבם בדר"כ שווה לאורכם או אף יותר, הם מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עז ובבסיסם בולט כתם שחור גדול ששוליו לבנים. האבקנים רבים, שחורים. אין לפרח צוף והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. המאביקים הם בעיקר חיפושיות. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת צלחתית המחולקת לאונות רדיאליות ככוכב. עלי הכותרת נושרים אחרי יום אחד.
הפרי – הלקט יבש וקירח דמוי אגס, שהצלקת נישאת בראשו. לאחר ההבשלה נפתחים סביב ראש הפרי סדקים, ודרכם מתפזרים הזרעים.
פרג אגסני פורח בסוף האביב, בין מרץ למאי. אדר עד אייר
תפוצה בארץ: החרמון, הגולן והגליל, העמקים, הגלבוע, הרי שומרון ויהודה, השרון והשפלה
איזורי גידול: פרג אגסני גדל בשדות שלא רוססו. לפעמים רואים שדה שרוסס, אך בין קווי הריסוס נותר רווח בלתי מרוסס, ורווח זה צבוע כולו באודם פריחת הפרג. הפרג האגסני צומח בכל רחבי ארץ ישראל, מהחרמון ועד לדרום.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (1 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 1 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
פרי הפרג הוא הלקט יבש, עגול בעל כתר, שהוא שארית לצלקת. ההלקט מכיל כמות גדולה של זרעים יבשים. בעודו בוסר, הוא מכיל שרף, שמצוי בשאר שלבי הגדילה בגבעולו של הפרג. הזרעים יכולים להיות רדומים במשך שנים, ולפרוח בבת אחת כאשר הקרקע סביבם מופרעת.
נכתב על ידי זרעים מציון