חיננית הבתה
Bellis sylvestris
שם מדעי: Bellis silvestris.
משפחה: מורכבים.
צורה: עשבוני רב שנתי.
חיננית הבתה היא צמח לא גבוה, רב שנתי, בעל קנה שורש בקרקע, עליו מאורכים, שפתם תמימה והם מסודרים בשושנת עלים על פני הקרקע. בתום הפריחה בתחילת הקיץ, אחרי שהעלים קמלים, הצמח נכנס לתרדמה. חיננית הבתה היא עשב ממשפחת המורכבים בעל תפרחות יפות וחינניות בצבע לבן צהוב, ומכאן מקור שם הצמח.
התפרחות שהן קרקפות, נישאות על גבעול חסר עלים שאורכו 35-20 ס"מ. קוטר הקרקפת נע בין 1.5-3 ס"מ. הפרחים בעלי 5 עלי כותרת מאוחים לצורת צינור או לשוניים. במרכז הקרקפת מסודרים פרחים צהובים צינוריים דו- מיניים. הם מכילים 5 אבקנים ועמוד עלי. סביבם מסודרים פרחים לבנים או ורודים (פרחים לשוניים חד- מיניים). אם נטה את הקרקפת נבחין שצדם האחורי של הפרחים הלשוניים הוא ורוד- לילך. בלילה או בלחות גבוהה נסגרים פרחי הקרקפת. מתחת לפרחים נמצאים עלי מעטפת קטנים אשר צבעם ירוק, ולהם שערות רכות. תפקיד עלי המעטפת לשמור על הפרחים הקטנים בטרם פריחה. הזרעים קטנים, פחוסים ודמויי אליפסה.
תקופת פריחה: דצמבר - פברואר. טבת - אדר.
פעילות רפואית: משתמשים בתפרחת חיה או מיובשת, בעלים או בשורשים. חליטת התפרחת משמשת לטיפול בנזלת/הצטננות, שיגרון, דלקת פרקים, דלקות כבד וכליות, טיהור דם.
משחה שהוכנה מהעלים משמשת לטיפול בפצעים וחבורות. לעיסת העלים אמורה לרפא פצעי פה.
חליטת העלים משמשת להכנת תרסיס דוחה חרקים.
תפוצה בארץ: הגולן והגליל, החרמון, חוף הים התיכון, עמק הירדן העליון, הגלבוע, הכרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, השרון והשפלה.
איזורי גידול: הצמח מצוי בחורש ובבתה ברוב אזורי הארץ, מצפון הארץ ועד להרי יהודה, נפוץ במדרגות נטושות. חיננית הבתה נפוצה במסלעות, בין אבני דריכה וצידי דרכים.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון