במאות השנים האחרונות חל תהליך מואץ וכלל עולמי של עיור, מעבר של אוכלוסיה מאזורים כפריים לאזורים עירוניים. היחס בין האוכלסייה באזורים הכפריים לאוכלוסייה באזורים העירוניים התהפך כך שכיום מרבית תושבי העולם גרים כיום בסביבה עירונית. בין השאר, ההגירה לערים נותנת אפשרויות רבות יותר בהיבטים רבים כגון כלכלה, חינוך ויצירה בעוד ואפשרויות הקיום הבסיסי באזורים הכפריים נשחק בשל מיכון וסדרי הגודל של הייצור והצריכה.
מקור המזון בעבור אוכלוסיית העולם נשען בעיקר על האזורים הכפריים ושטחים טבעיים תוך צריכה של משאבים ניכרים לגידול ושינוע המזון וגרימת נזקים אקולוגיים חסרי תקדים כגון סחיפת והמלחת קרקעות, פיזור רעלים והרס בתי גידול טבעיים לצורך הכשרת שטחים נוספים לחקלאות. בימינו אנו, מקבלת השאלה – מאיפה מגיע המזון שאנו אוכלים? – משנה תוקף! זוהי הזדמנות לחשוב על מקור המזון, האחראים לגידולו והמתפרנסים ממנו, ועל מבנה ענף החקלאות העולמי. שאלה משמעותית הקשורה בגידול ואספקת מזון ובביטחון תזונתי היא בדרכים בהן ניתן לגדל את המזון שלנו בעיר.
הכתבה מובאית בפניכם ומציגה של מגוון אפשרויות לגידול המזון בעיר, בסביבת מגורינו. ההתנסות בגידול המזון שאנחנו אוכלים, מחברת אותנו לשאלה של מאיפה מגיע מזוננו וכמה עבודה נדרשת בכדי להפיקו. בעידן גלובלי זה, הידעתם שחלק ניכר מהאוכל שאותו אנו צורכים לא גדל ומיוצר בישראל? הידעתם שלא מגדלים שומשום בארץ בשל כוח העבודה הנדרש לקציר שלו – טחינה זה הכי ישראלי לא? רגע, אבל טחינה מכינים משומשום לא?!
גינות קהילה
במספר השנים האחרונות אנו עדים לכמות משמעותית של גינות קהילתיות חדשות שמוקמות ברחבי הארץ. בישראל כיום, כ- 300 גינות קהילתיות הפרוסות מאילת ועד קרית שמונה. מהי בעצם גינה קהילתית ואיך היא קשורה לגידול מזון בעיר?
גינה קהילתית היא שטח שבו נפגשת קהילה מסויימת, לרוב מאותו אזור גיאוגרפי, ועוסקת בפעילות גינון. באופן גורף, את הגינות מפעילים ומעבדים חברי הקהילה תוך יצירת וחיזוק קשרים הדדיים באופן שתורם ליכולת הפעולה הקהילתית ומביאה לרוב לפרויקטים ותוצאות אף מחוץ לתחום הגינה. גינה קהילתית היא מעיין חממה קהילתית, מתנ"ס פתוח תחת השמיים שתורם גם לקהילה וגם לעיר נדבכים חשובים נוספים. חשוב לציין כי כשמדברים על גינות קהילה מדברים על מגוון רחב מאוד של אופי פעילות. קיימים מודלים רבים ושונים של גינות קהילה. מודלים אלו נבדלים זה מזה ומתייחסים לשאלות כגון: מי יזם את הגינה? מי מרכז אותה? מי מתקצב אותה? מה הייעוד הקרקע שעליו נמצאת הגינה? מהם מאפייני הפעילים בגינה? מה מאפייני הפעילות? ועוד רבות אחרות.
גינות קהילה רבות, ואולי ניתן להכליל ולומר כי כמעט כל הגינות הקהילתיות כוללות מרכיב של גידול מזון. גידול המזון יכול להתבצע בצורות שונות בהתאם למאפייני פעילות הגינה הספציפית – בערוגות משותפות, או בערוגות אישיות. גינות רבות כוללות מעיין "חלקות אישיות" שבהן משפחות ופעילים יכולים להתנסות בגידול חלק מהמזון אותו הם צורכים. מאידך, בגינות רבות אחרות העבודה היא משותפת - כן כן, משותפת - בערוגות משותפות בהן נהנים בעיבוד הקרקע המשותף וחולקים את התוצרת.
בגינות הקהילתיות מגדלים ירקות, עשבי מאכל, תבלינים ועצי פרי. חלק גדול מהגינות הקהילתיות מחזיק בגישה של חקלאות בת-קיימא, המאפשרת שמירת המשאבים בעבור הדורות הבאים. חקלאות אורגנית שאינה משתמשת בחומרי דשן והדברה כימיים שמגיעים לאחר מכן לקרקע ולמי השתיה שלנו. לכן, בחלקן שמור אף מקום חשוב לשטח בר שבו מושם דגש על מיני צומח מקומי. בחלק מהגינות, מקפידים על גידול זרעי מורשת ובכך תורמים לשמירה והרחבה של המגוון הגנטי ההולך ומצטמצם בשל שימוש בזרעים מהונדסים ומוכלאים.
חוות עירוניות ופרוייקטי "חלקה לתושב"
בין הפרוייקטים השונים הכרוכים בגידול מזון בעיר ניתן להבחין במודל השונה בהיקפו ממודל גינות הקהילה.
- בעוד וגינות קהילה מאמצות ומטפחות על פי רוב שטחים קטנים יחסית,
- חוות עירוניות משתרעות על שטחים גדולים בהרבה.
החוות העירוניות מתחלקות לרוב לשתיים –
חוות חקלאיות
חוות לימודיות
אין כמו לאכול את המלפפון או השעועית שגידלתם. באופן אישי אני ממליץ להתנסות. מעוניינים? אז איך עושים את זה? ראשית כדאי לבדוק אם יש גינה קהילתית בסמוך למקום מגוריכם. אפשר לעשות זאת באמצעות פרויקט המיפוי של "התארגנות גינות קהילה בישראל", קומץ פעילי גינות שהתארגנו בכדי לחלוק את הידע הנרכש עם כל המעוניין. הפרויקט מאפשר ליצור קשר עם פעילים בגינות קהילה ולהצטרף לפעילות. עדיין אין גינה לידכם? מאגר המידע של "התארגנות גינות קהילה בישראל" יאפשר לכם להבין מהם השלבים העיקריים בתהליך גיבוש הקהילה והקמת הגינה וייתן את הפרטים של אנשי הקשר הרלוונטיים ברשויות המקומיות. כמובן שאפשר ליצור קשר ולהיעזר וללמוד מפעילי ההתארגנות שפנויים בכל עת לסייע.
בעוד וחוות חקלאיות מתמקדות בפן של גידול המזון כתוצרת, בחוות הלימודיות עיקר הדגש הוא על לימוד והכשרה לעבודה חקלאית, לעיתים בגישה בת-קיימא.
בניגוד לגינות קהילה בהן הקהילה היא זו שאחראית על מרבית הפעילות, הלמידה והעשייה, בחוות העירוניות קיים מנגנון רחב התומך בפעילות. בחוות אלו הרשות המקומית, מוסד ציבורי או יזם פרטי הם אלו שיוזמים את הכשרת השטח לרבות חלוקתו לחלקות עיבוד, רישותו במערכת השקייה, הבאת שתילים ואספקת כלים והדרכה. כל שנותר לתושב הוא להגיע, לשכור חלקה ולעבד את הקרקע.
איפה ניתן למצוא פרויקטים של חוות עירוניות?
אפשר לבדוק ברשות המקומית או בפרויקט המיפוי של "התארגנות גינות קהילה בישראל".
כתב יהונתן הימן, פעיל בהתארגנות "גינות קהילה בישראל"
