כמה עובדות על הברומלים

האפיפיטיים הם צמחים ה"רוכבים" על צמחים אחרים המשמשים להם למשען. בטבע הם גדלים בעיקר ביערות הגשם על גבי גזעי וענפי עצים. הם אינם טפילים אלא נעזרים בשורשיהם לאחיזה בעץ. הרבה מהצמחים האפיפיטיים הם מהעולם החדש - אמריקה.

עיברו לקטלוג הברומלים באתר >>

ברומליים

רבים מהאפיפיטיים שייכים למשפחת הברומליים. ישנם במשפחה זו קלים וקשים יותר לגידול. שם משפחת הברומליים ניתן לכבוד הבוטנאי השוודי אולוף ברומליוס, שחי בשנים 1639-1705. במשפחה כ - 46 סוגים ויותר מ-2000 מינים, בנוסף לזני מכלוא רבים שטופחו בתרבות.
הברומליים נמצאים בצורות וגדלים שונים בכל האזורים הטרופיים ביבשת אמריקה. אחדים מהם, כמו האננס, גדלים על הקרקע אך רובם אפיפיטיים.

המינים הנפוצים הינם - וריסיה, גוזמניה וטילדנסיה

מבדילים בין שתי קבוצות עיקריות של ברומליות:

• צמחים אפיפיטיים שמוצאם ביערות חמים ולחים. בעלי עלים דקים יותר ומתאימים בחדרים מוארים ומחוממים.
• צמחים הצומחים באזורי אקלים צחיחים יותר, כגון יערות הרריים מוצלים וקרירים. צמחים אלה בעלי עלים יותר קשים, משוננים או בעלי קשקשים מבריקים. יגדלו טוב בחדרים קרירים מרפסות ופאטיו.

הם משתרשים על הקליפה הגסה של ענפים וגזעי עצים. כך הם זוכים במעט אור ומים מעל לקרקע היער, שם התחרות רבה וקשה מאוד.
הברומליים מופצים בטבע מענף לענף על ידי ציפורים האוכלות את החלק העסיסי של הפרי. הן מנקות את המקור שלהן על ענף אחר ותוך כדי כך מחדירות את הזרע באותו מקום חדש.

עיברו לגלרית התמונות של הברומלים >>

האם הברומליים טפילים?

תזונת הברומליים - הם אינם טפילים ומשתמשים במערכת השורשים שלהם כדי להיאחז בענף. במקום האחיזה מצטברים העלים הנרקבים ושאריות אחרות הנישאות באוויר היער. הצמחים ניזונים כך מהחומר האורגאני העשיר הנאגר בין השורשים.
אחת הסיבות ליכולת מערכת השורשים הקטנה להזין את הצמח הגדול היא צורת גידול העלים היוצרים כעין ספל או אגרטל בבסיס הצמח. כך הוא מסוגל להחזיק מלאי מים ניכר ולפצות את עצמו על אספקה בלתי סדירה של מים. מלאי המים מתחדש מדי פעם על ידי הגשם ומאפשר לצמח להתקיים גם בתקופות יבשות מקריות. בגביע הצמח ישנה ריקמה מיוחדת שתפקידה העברת המים הדרושים לצמח. "מחסני- המים" מתמלאים בחרקים שטבעו בהם גופם מתפרק ומתמוסס במים וכך מאפשר לצמח קליטת חומרי מזון נוספים לתוך הצמחים. זה יהיה בטבע או בגידול בתנאי חוץ בעיקר ולא בתוך הבית. שורשי הצמח מיועדים בעיקר לעגינה ואחיזה.
צמחים אלה אינם אוכלי בשר אלא רק נעזרים בחומרים האורגאניים מהחרקים המתפרקים וזה לא דבר חיוני לגידולם. כמו כן חרקים וציפורים הבאים לשתות מהמים הנאגרים בבסיסי העלים מוציאים שם את ההפרשות שלהם וכך נוסף חומר אורגאני לצמח.
הברומליים זקוקים גם ללחות רבה כמו במקורם בטבע. דבר זה מתבצע בצמח על ידי אידוי המים המצטברים בין העלים. במילוי המים בין בסיסי העלים הם דואגים לעצמם למשך תקופה ארוכה ולא דורשים הרבה טיפול. אין להוסיף דשן למלאי המים שבין העלים. באזור מגורים עם הרבה כלור במים צריך למלא את המשפך בלילה על מנת שהכלור יתאדה עד הבוקר,או עד זמן ההשקיה.

פריחה, עלווה ורביה - במשפחת הברומליים אפשר למצוא מגוון עצום של צורות וגדלים ומנהגי פריחה שונים. לעלים יש גוונים של אפור-ירוק או אפור-אדום, ויש צמחים עצומים שעליהם גדולים ודמויי חרב. ממרחק מסויים נראים הפרחים כקיני חסידה בלתי מסודרים. יש גם צמחים קטנים יותר, שפריחתם חבויה בין העלים.

ניתן לגרום לצמח לייצר פקעי פריחה בצורה הבאה:

יש למלא מים בין בסיסי העלים. לשים תפוח בשל על גבי העציץ ולסגור הכל באריזת פלסטיק אטומה או בניילון ללא חורים, כאשר הניילון לא נוגע בעלים ולהניח במקום ללא שמש.
לאחר כמה חודשים יווצרו פקעי הפרח. זאת בעקבות שחרור הגז אטילן על ידי התפוח. הפרחים אמנם יישארו רעננים הרבה זמן אולם בסופו של דבר ימות הצמח, כי השלים את מחזור חייו. צמחי בת חדשים יצוצו מהצדדים, אותם ניתן להפריד לצמחים חדשים בזהירות יחד עם שורשים. עדיף לחכות עם הפרדת צמחי הבת כמה שיותר עם גסיסת צמח האם, כיוון שצמחי הבת ניזונים מצמח האם על שמתכלה. צמחי הבת גם ללא בסיסי עלים למאגר מים ולכן זקוקים ללחות של צמח האם.

צבעי הברומליים - רבים מהצמחים ממשפחת הברומליים מושכים חרקים למטרת האבקת הפרחים ע"י שפע של כתמי צבע בעלים. הברומליים הקטנים ביותר הם צמחים זעירים אדומים ואפורים ומזכירים בצורתם קיפודים וכוכבי ים. בטבע, הם מצטופפים בשלל צבעים, מראה וגודל על ענפים מתים וחיים שבעצים.

כושר השרדות

הברומליים כבדים מאוד ומשקל השאריות המצטברות שלהם מכופף ענפים. באזורים שם גדלים עצי פרי הם נחשבים למיטרד, ובעיתונות המקומית מוצעות הצעות רבות איך הדרך היעילה ביותר לסלקם. הברומליים הם עקשניים מאוד ומסוגלים לסבול נזק רב בהיותם בעציץ או על העץ. השורשים האוחזים בחוזקה את הענף ומשיגים מזון מהחומר האורגאני הנרקב סביבם תופסים שטח קטן יחסית לגודלו הכללי של הצמח. מסיבה זאת אין טעם לשתול אותם בעציצים גדולים מדי.

מדוע הברומליים יקרים?

הברומליים הם צמחים די יקרים , במיוחד אם נקנים בשעת פריחתם. המחיר הגבוה נובע מהזמן הממושך שיש לגדלו עד שיגיע לפריחה, ורק פרטים מבוגרים מגיעים לכדי פריחה. אך משך חייו של צמח זה ארוך וכך גם הפרח.

קשירת ברומליים לגזע עץ

כדי להרבות בעניין, יש המגדלים צמחים אלה על גבי קטעי גזע עץ ישן. מוציאים צמח קטן מהעציץ, עוטפים את השורשים במעט טחב ספגנום. קושרים בחוט נחושת לקטע העץ. יש לבדוק אם במקום השתילה קיים שקע מספיק גדול ומחוספס, המאפשר לשורשים להשתרש בעץ בקלות לשם אחיזה. הטחב עצמו צריך להיות לח תמידית ובסיסי העלים מלאי מים. המקום המתאים ביותר לתהליך ההשתרשות הוא בחדר מואר וחם ,שם לא יתייבש מהר. 

כתב: משה שקלנובסקי
הנדסאי אדריכלות נוף
054-7973422

רב-שנתי גינון ואדריכלות נוף