אחירותם החורש וקצת היסטוריה
אֲחִירוֹתֶם (Spartium, מלטינית: מטאטא) הוא צמח ממשפחת הקטניות ובו מין אחד בלבד: אֲחִירוֹתֶם הַחֹרֶשׁ.
זהו שיח או עץ נמוך בעל ענפים רותמיים, עלים מעטים ופשוטים ופרחים גדולים, צהובים וריחניים. בזמן פריחת הצמח הריח הטוב נודף למרחוק.
אחירותם החורש נפוץ בארצות הים התיכון. בארץ פוגשים אותו בגליל ובכרמל, ברמות מנשה והשרון, הרי ירושלים, השפלה והשומרון. שיא הפריחה בחדשי אפריל ומאי.
ענפי השיח החזקים והגמישים משמשים לקליעת מחצלות. שמו נגזר מיוונית ופירושו: חבל, חוט.
הזרעים העלים והגבעולים מכילים חומרים רעילים. אכילת זרעים או חלקי הצמח עלולה לגרום לחולשה, לשינויים בדופק הלב, לירידה בלחץ הדם, לקוצר נשימה ואף לחנק.
עד כאן יופי של צבע וקצת בוטניקה בסיסית.
בעת שרותינו הצבאי, בעיקר בטירונות שמחנו לפגוש את האחירותם שישמש כמזרון חלופי לסירה הקוצנית.
עמק האלה, גם אחירותם, גם עצי אלה וגם הסטוריה
את הפרח צילמתי בשבוע שעבר בירידה מבית ג'מאל אל עמק האלה.
העמק קיבל את שמו העברי בגלל עצי האלה הצומחים בו. שמו הערבי , ואדי א-סנט, מגיע מעצי השיטה המלבינה הגדלים בקצהו המערבי של העמק ("סנט" - "שיטה" בערבית).
מקום מפגש מענין בין זירת הקרב של דוד וגוליית ובין כנסית בית ג'מאל שמוקדשת ליהודי, שחי כאלף שנה לאחר הקרב המפורסם, סטפנוס הקדוש, שקנה את מקומו אצל הנוצרים כמרטיר הנוצרי הראשון, תוך שגם הוא מסיים את חייו בסקילה למרגלות חומות ירושלים, עם הרבה יותר אבנים ממה שספג גוליית.
הכנסייה הביזנטית של סטפנוס הקדוש נבנתה בבית ג'מל במאה החמישית בעקבות חלום של מאמין כי עצמותיו של הקדוש נמצאו במקום.
מנזר סנט אטיין, הסמוך לשער שכם בירושלים מנציח גם הוא את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש, כאשר גם כאן משמשות כבסיס עצמותיו של הקדוש.
במשך מאות שנים נקרא שער שכם על שמו ולאחר מכן עבר השם לשער האריות.
אם נלך לגדולה מכולם בקטגוריית סטפנוס, נגיע לקתדרלת סטפנוס הקדוש (בגרמנית: Stephansdom - "שטפנסדום") בוינה. מקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי של העיר ואחד מסמליה היותר מפוארים.
קתדרלה רומנסקית- גותית באורך 107 מ', רוחב 70 מ' ובגובה 136 מ', שמורכבת למעשה משלש כנסיות שנבנות כאשר כל אחת עוטפת חלקים מקודמתיה. את הבניה מתחיל הדוכס לאופולד הרביעי ב-1137. ומסיים ב 1359 הדוכס רודולף הרביעי, בנו של אלברט השני, שנותן את הסגנון הגותי למקום.
הקתדרלה ניצלה מחורבן מתוכנן ע"י הוורמכט הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר סרן גרהרד קלינקיכט התעלם מפקודות של מפקד העיר זפ דיטריך "לירות מאות פגזים ולהשאיר אותה בהריסות ואפר".
כתב וצילם: אבי שפייזמן