שפרירה קשקשנית

Artedia squamata

למעבר לדף הצמח - שפרירה קשקשנית

שם מדעי: Artedia squamata.

 משפחה: סוככיים. צורה: צמח חד שנתי.

 שם ערבי: סאלה חורשפייה. 

שפרירה קשקשנית היא צמח חד שנתי זקוף, הבולט בתפרחתו הלבנה והסדורה, בזרעיו הקשקשיים, ואפילו במראה המעניין של שלדו היבש בקיץ.
גובה הצמח כ- 40 ס"מ. פטוטרת העלה מורחבת כמרזב, הטרף מנוצה 2–3 פעמים לאונות נימיות. מבנה תפרחתו סוכך מורכב צפוף, שטוח כצלחת או אף קעור מעט (זאת בניגוד לרוב בני משפחתו, שתפרחתם קמורה). עלי המעטפת ועלי המעטפית של הסוכך דומים לעלים: הם גזורים לאונות נימיות, ופטוטרתם מורחבת, ההרחבה לבנה–שקופה.

הפרחים קטנים, צפופים ורק בהיקפו של הסוכך ערוך דוּר אחד של עלי כותרת גדולים:בכל אחד מפרחי ההיקף מגיע אחד מעלי הכותרת, הפונה החוצה, לממדים גדולים פי 5–10 מן היתר והוא שסוע עד בסיסו ל-2 אונות כמעט שוות. הזרע מוקף במלל רחב ושטוח כדיסקוס, מחולק על-ידי מפרצים רחבים ועמוקים לאונות יתדיות, מראהו כגלגל-שיניים. יש לו צורה מיוחד מאוד ואין דומה לו במשפחתו. קל לזהות את הזרעים אפילו כשמוצאים זרע בודד על האדמה. הזרעים ערוכים בסוכך בצפיפות.

אחרי שנשרו כל הזרעים – גם אז קל לזהות את השלד היבש של הצמח, לפי ההסתעפות הרדיאלית הטיפוסית.
הפרחים מואבקים על-ידי מאביקים שונים: זבובים, צרעות וחיפושיות. נראה שההאבקה מצליחה, שכן בתום הפריחה נראים הסוככים גדושים פירות.

שפרירה קשקשנית פורח באביב המאוחר בפרחים לבנים בחודשים מרץ עד מאי.  ניסן עד אייר.

הצמח משמש בעיקר לנוי וכצמח קטיף

תפוצה בארץ: החרמון, הגליל והגולן, חופי הים התיכון, הגלבוע, אזור הכרמל, העמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, השרון והשפלה, בקעת הירדן, בקעת ים המלח, נגב.

איזורי גידול: גדל בקרקעות שאינן מלוחות, גדל בשדות-בור ובבתה בכל אזורי הארץ שמצפון לבקעת באר-שבע, משני עברי הירדן.

הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (1 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 1 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. 
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. 
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו. 

נכתב על ידי זרעים מציון