קחוון מצוי
Anthemis pseudocotula
שם מדעי: Anthemis pseudocotula.
משפחה: צפורניים.
צורה: צמח חד שנתי.
קחוון מצוי הוא צמח חד-שנתי שכיח מאוד ובולט בשטח ברבבות פרחיו. מין זה הוא הנפוץ שבמיני הסוג קחוון בארץ וגם הוא יוצר מרבדי-פריחה לבנים במקומות רבים. הקחוון מסתעף, זקוף, גובהו 15–40 ס"מ. העלה גזור פעמיים לאונות סרגליות דקות ומחודדות. מין זה הוא הנפוץ שבמיני הסוג קחוון בארץ וגם הוא יוצר מרבדי-פריחה לבנים במקומות רבים.
עם התקדמות הפריחה מתעבה עוקץ התפרחת בראשו ונעשה חלול, ואחרי ההבשלה הוא מתכופף אחורה. המעטפת חצי-כדורית. ככל שהפריחה מתקדמת, מצעית הקרקפת קמורה, והקימור נעשה גבוה יותר. זרעוני ההיקף עבים ומצולעים, חתכם ריבועי; זרעוני המרכז חתכם עגול. כל הזרעונים נותרים על הקרקפת היבשה אחרי הבשלתם, ויחידת התפוצה היא קרקפת שלמה. בין הזרעים בולטים חפי המצעית בחלקה העליון של הקרקפת הבשלה, צרים ומוארכים כמרצע.
הפרח של הקחוון אינו אלא תפרחת, כלומר קבוצה של פרחים זעירים רבים המקובצים יחד לקרקפת. פרחים אלה הם משני טיפוסים שונים: בחוץ פרחים לשוניים לבנים; ובפנים פרחים צינוריים צהובים. מעטפת הקרקפת צורתה חרוטית או חצי-כדורית, והיא עשויה הרבה קשקשים רעופים הדוקים, שפתם קרומית. מצעית הקרקפת נושאת לרוב חפים, שאורכם כאורך הפרחים או יותר. קוטר קרקפת פתוחה 20–25 מ"מ.
פרחי המרכז צהובים, סימטריים, צינוריים, צינורם פחוס והם שסועים בראשם ל-5 אונות או שיניים. הם דו-מיניים, פוריים, יוצאים מחיקי חפים, ערוכים בדורים אחדים. הפריחה מתקדמת עם הזמן מהדור החיצוני פנימה. פרי הוא זרעון חסר ציצית, בראשו נזר או אוזנית.
בארץ ישנם 20–25 מינים של הקחוון, רוב המינים בארץ הם חד-שנתיים ריחניים, מסועפים, זקופים, עליהם גזורים. תכופות גדלים פרטים רבים יחד בכתמים או במרבדים של אוכלוסיות צפופות. הרבה מן המינים הם אנדמיים.
תקופת הפריחה: קחוון מצוי פורח ממרץ עד מאי, והוא ממאפייניו של האביב המאוחר ברבים מאזורי הארץ. ניסן - אייר.
משמש ברפואה העממית נגד כאב-בטן, דלקת עיניים, חום, פגעי עור, דלקת חניכיים, הצטננות ופגעים במערכת הנשימה, ואמור להגביר תנובת-חלב אצל הנשים המיניקות. נוסף על צמחי הבר מגדלים בארץ גם מינים מיובאים לנוי.
תפוצה בארץ: החרמון, הגליל והגולן, חופי הים התיכון, הגלבוע, אזור הכרמל, העמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, השרון והשפלה, בקעת הירדן, בקעת ים המלח, נגב
איזורי גידול: קחוון מצוי הוא הקחוון השכיח ביותר בארץ, גדל בשטחים פתוחים ומוארים בכל אזוריה כמעט, מהחרמון ועד לדרום הנגב ומהחוף ועד לעבר הירדן המזרחי. הוא יוצר מרבדים במיוחד במעזבות ובשדות נטושים. אינו נאכל על-ידי פרות, לכן נפוץ בשדות-מרעה.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
