תורמוס צהוב
Lupinus luteus
שם מדעי: Lupinus luteus.
משפחה: פרפרניים.
צורה: צמח חד שנתי.
תורמוס צהוב הוא צמח חד שנתי, מתוך זרע גדול נובט בחורף צמח עם עלים מאוצבעים גדולים. אונות העלה מכוסות בצפיפות בשערות לבנות קצרות. העלים של מין זה, כשל מיני התורמוס האחרים, מבצעים תנועות מעקב אחר השמש. בבוקר פונים העלים לשמש העולה במזרח ובמשך היום משנים העלעלים את עמדתם בהתאם לתנועת השמש בשמים, עד שלעת השקיעה הם פונים למערב. במשך הלילה חוזרים העלים לפנות אל המזרח ומוכנים לקבל את פני השמש הזורחת. כשהשמים מכוסים עננים וקרני השמש אינן מגיעות אל הצמחים, ניצבים העלעלים בעמדה מאוזנת.
תנועת העלעלים מתאפשרת ע"י שינויי נפח בצידי "כרית תנועה" הנמצאת בבסיסו של כל עלעל. במצב של חוסר במים נפסקת תנועת העלעלים, ובמקרים של מחסור חמור מתקפלים העלעלים לאורך צירם.
פרחי התורמוס הצהוב, ערוכים בראש הגבעול בתפרחת רבת-פרחים (10–20), הנפתחים בזה אחר זה, התחתונים תחילה. הפרח גדול, מתאים להדגמת מבנה ותיפקוד של פרח פרפרני. הוא מואבק בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות שונות הנפוצות במשפחתו: עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. נמצאה בתורמוס גם האבקה עצמית.
הצמח גדל בכתמים צפופים בנוף, יוצר לעיתים מרבדים ענקיים מלוא כל רוחב העין. בין היתר נובע הדבר מן האסטרטגיה שלו בהפצת הזרעים וכמו כן תורמת לצפיפות עמידותו של הצמח בפני היאכלות. התרמיל מזכיר פרי של פול. הוא עבה, מגושם, שעיר ודביק, מכיל 2–5 זרעים, משונץ מעט בין הזרעים.
תקופת הפריחה: מרץ עד מאי. אדר עד אייר.
חשוב -
התורמוס הצהוב משמש בעיקר כ"זבל ירוק" על מנת לטייב את השדות עבור גידולים אחרים ובעיקר דגניים. על שורשי הקטניות, כדוגמת התורמוס, מתפתחות פקעיות המכילות חיידקים המקבעים חנקן חופשי מהאוויר והופכים אותו לתרכובות חנקניות הזמינות לצמחים.
חלקי הצמח העשירים בתרכובות חנקן נשארים בקרקע לאחר הקציר ומשמשים כדשן אורגני המכונה "זבל ירוק" משום שמקורו בצמחים חיים ולא בצמחים שכבר עברו תהליכי פירוק (קומפוסט).
תפוצה בארץ: השרון והשפלה, הערבה
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההבוססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
