תורמוס ההרים
Lupinus pilosus
שם מדעי: Lupinus pilosus.
משפחה: פרפרניים.
צורה: צמח חד שנתי.
תורמוס ההרים הוא צמח חד שנתי גבוה, בעל פריחה בצבע כחול מרשים בנוף הארצישראלי.
מתוך זרע יחסית גדול, נובט בחורף צמח עם עלים מאוצבעים גדולים. אונות העלה מכוסות בצפיפות בשערות לבנות קצרות, הפרחים ערוכים בראש הגבעול בתפרחת רבת-פרחים (המונה בין 10 ל- 21 פרחים), הנפתחים בזה אחר זה, התחתונים תחילה.
צבע הכותרת כחול עז וצלול, צבע נדיר בין פרחי ארצנו ונדיר במיוחד במשפחתו, הפרפרניים. על מפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים בבסיסו, עתים הם מתפשטים במעלה המפרש משני צדי העורק הראשי שלו כפסים לבנים. אחרי הפריית הפרח הוא משנה את צבעו, והכתמים והפסים הופכים אדומים. למעשה מתפשט אז צבע אדום על כל הכותרת, אך במקום שהיא כחולה אין מבחינים בכך, ורק במקום של הכתמים הלבנים רואים איך הלבן מתחלף לאדום.
העלים של מין זה, כשל מיני התורמוס האחרים, מבצעים תנועות מעקב אחר השמש. בבוקר פונים העלים לשמש העולה במזרח ובמשך היום משנים העלעלים את עמדתם בהתאם לתנועת השמש בשמים, עד שלעת השקיעה הם פונים למערב. במשך הלילה חוזרים העלים לפנות אל המזרח ומוכנים לקבל את פני השמש הזורחת. כשהשמים מכוסים עננים וקרני השמש אינן מגיעות אל הצמחים, ניצבים העלעלים בעמדה מאוזנת. תנועת העלעלים מתאפשרת ע"י שינויי נפח בצידי "כרית תנועה" הנמצאת בבסיסו של כל עלעל. במצב של חוסר במים נפסקת תנועת העלעלים, ובמקרים של מחסור חמור מתקפלים העלעלים לאורך צירם. ההנחה הנפוצה בקרב החוקרים היא שמנגנון זה מגביר את קליטת אור השמש על-ידי חד-שנתיים אלה, הגדלים בעונת החורף הקצרה בבתי גידול יובשניים וצריכים לנצל את תקופת הגשמים לצמיחה מהירה, פריחה ועשיית זרעים.
פרח התורמוס גדול, מתאים להדגמת מבנה ותיפקוד של פרח פרפרני. הוא מואבק בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות שונות הנפוצות במשפחתו: עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. נמצאה בתורמוס גם האבקה עצמית.
הזרע גדול, מכיל רקמת מזון נדיבה, כך שסיכוייו של הנבט להצליח הם טובים. מצד שני אין לזרע אמצעים יעילים להפצה למרחוק, וכל הנבטים עולים בסביבת צמח האם. התרמיל מזכיר פרי של פול. הוא עבה, שעיר ודביק, מכיל בין 2 ל-5 זרעים, משונץ מעט בין הזרעים. בהתיבש התרמיל משתזרות קשוותיו בכוח כקפיץ, והוא נפתח בפיצוץ וזורה את הזרע למרחק כלשהו.
תקופת הפריחה: פברואר עד מאי. שבט עד אייר.
תפוצה בארץ:
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, בקעת הירדן.
הוראות זריעה:
את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
