דם המכבים האדום
Helichrysum sanguineum
שם מדעי: Helichrysum sanguineum.
משפחה: מורכבים.
צורה: צמח רב שנתי.
דם המכבים האדום הוא צמח רב שנתי, המגיע לגובה של כ- 60-100 ס"מ. זהו צמח שפרחיו אדומים ואינם דוהים. לכן בא שמו העברי להנציח את זכר המכבים הגיבורים, שדמם נשפך ולא ידהה לעולם. הצמח כולו מכוסה לבד ומלבין. מתחת לפני הקרקע שומר הצמח בקיץ ניצני-התחדשות, ובראשית החורף מתפתחת מהם שושנת של עלים אזמליים. באביב עולים ממנה גבעולים זקופים, החובקים את הגבעול. בקיץ מתייבשים כל חלקיו העל-אדמתיים של הצמח. כיום דם-המכבים האדום מוכרז כערך טבע מוגן בישראל.
תקופת פריחה: פריחת דם המכבים האדום היא בחודשים אפריל עד מאי, אז נפתח לתקופה קצרה מעטה התפרחות. ניסן, אייר, סיון.
דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בעצרות הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד בנוסף, שימושו מקובל כפרח-נוי בגינה, פרח קטיף ופרח אלמוות בנוסף, שמן דם-המכבים משמש לטיפול בגירויי עור ובעיות חניכיים.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, הכרמל, הרי יהודה ושומרון, השרון והשפלה.
איזורי גידול: דם-המכבים האדום גדל בארץ בפרטים בודדים בדגם מפוזר בבתה ובחורש. הוא נפוץ בעיקר בחבל ההרים הימתיכוניים בקרקעות
שונים, חודר גם למישור החוף בסלעי כורכר.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון