צלף קוצני
Capparis spinosa
למעבר לדף הצמח בקטלוג הצמחים
שם מדעי: Capparis zoharyi.
משפחה: שפתניים.
צורה: שיח ובן-שיח.
צלף קוצני הוא שיח קוצני בעל מבנה עגול בקוטר 80 סנטימטר עד 1.5 מטר, גובהו חצי מטר עד 2 מטר. ענפיו של הצלף הקוצני קשתיים, והם משירים את העלים העליונים לקראת סוף הקיץ. העלים עגלגלים בשרניים מכוסים קרום דק של שעווה. לעתים מתעבה החלק הסמוך לקרקע כגזע. בבסיס פטוטרת העלה צומחים שני קוצים נוקשים. הפרחים דו מיניים בקוטר 4 עד 6 סנטימטר מרובי אבקנים וצבעם לבן עד ורוד. 4 עלי-הכותרת ערוכים בשני זוגות כמו כנפי פרפר.
הפרי הוא ענבה מאורכת המשתלשלת על עוקץ השחלה.
אורך חיי הצמח 20 עד 30 שנה. שיח שנשרף או נגדע מתחדש במהירות.
לפרח אבקנים רבים בעלי זירים ארוכים הבולטים מהכותרת, ועמוד עלי יחיד. במרכז הפרח ישנו שקע עמוק בו מצטברת כמות גדולה של צוף למשיכת מאביקים. הפרח נפתח בשעות אחר הצהריים המאוחרות ונובל בשעות הבוקר המאוחרות של יום המחרת, 16 עד 18 שעות אחרי היפתחו.
בשעות האור מבקרות בפרח דבורים ובחושך מבקרים רפרפים. בשעות הדמדומים מבקרת דבורת הצלף, היא הצלפונית.
הפרחים מתפתחים בזה אחר זה מחיקי העלים על ענפים משניים. הפריחה מתחילה בבסיס הענף ומתקדמת מדי יום צעד נוסף כלפי קצהו. השחלה דמוית כדור מוארך נישאת על עוקץ ארוך אשר הופך לאחר ההפריה לעוקץ הפרי.
הפירות נאכלים על ידי עופות ושועלים ומופצים למרחוק.
תקופת פריחה: צלף קוצני פורח כמעט חצי שנה, מאפריל עד ספטמבר. אייר עד אלול.
הצלף הקוצני מקובל ברפואה העממית של הערבים בישראל כתרופה לטיפול בליקוי שמיעה, שיגרון, עקרות נשים, פצעים פתוחים ומזוהמים, סוכרת, כאב שיניים ומחלות חזה.
תפוצה בארץ: בחרמון, בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, עין גדי, בקעת הירדן, הנגב והרי אילת.
איזורי גידול: הצלף הקוצני גדל בישראל בכל אזורי הגידול האופייניים לצמחיה ים תיכונית, בנוסף הוא צומח הוא צומח בכל סוגי הקרקע במעונות האדם ובמעזבות. בתי גידולו הם קירות, מצוקים, גדרות, ערימות אבנים וקרקעות דלות. לעתים קרובות מתייחסים אליו כעשב שוטה ונוהגים לעקור אותו מגינות פרטיות וציבוריות.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
