הנה העצים במלמול עליהם,
הנה האוויר הסחרחר מגובה,
אינני רוצה לכתוב אליהם,
רוצה בליבם לנגוע.
״הנה העצים״, מתוך ״כוכבים בחוץ״
של נתן אלתרמן (שהיה אגרונום בהשכלתו)
יום חם היה בקיבוץ בית אלפא השוכן י בגבול עמק בית שאן ועמק יזרעאל ואני פסעתי לכיוון הר הגלבוע, הנושק לקיבוץ.
מצאתי פשפש בגדר, נכנסתי אל הגן ומיד חשתי בהקלה. צמרות העצים נגעו האחת בשנייה ויצרו קרירות ואפלולית שעטפו אותי.
מצאתי את "שביל האלון" והתחלתי לטפס בהר. השביל ,אליו הוספו מדרגות מאבן, נראה כאילו היה שם מימים ימימה. על ראשי סוככו עצים ממינים רבים, ביניהם מינים של עצי בר ארץ-ישראלים דוגמת אלון מצוי ומינים אקזוטיים כגון פיקוס בנימינה. על גזעיהם של חלק מן העצים מצויים שלטים עם קטעי שירה - קטעים שברובם קשורים לצומח ולצמחים.
בתוך מסתור בינות לשבטי חזרן (במבוק) מצאתי את "מעיין האוהבים" - בריכה קטנה עטופה באבן. ישבתי על ספסל קטן בסמוך לבריכה, והרגשתי כיצד מפעפעת לתוכי שלווה. היה לי ברור כי אם רק היה ניתן, הייתי נשארת פה לעולמים.
בהמשך הדרך, מן השביל הראשי המתפתל כלפי מעלה, נגלו לעיני חללים ושבילים נוספים, המושכים את העין וצופנים סודות. בכל פעם מצאתי את עצמי מול חוויה אחרת. הנה קשת צמחים מעל תעלת מים, הנה פיקוס בנגלי במלוא תפארת שורשיו, ספסלים מעץ ופינות ישיבה עוררו רצון למנוחה ורגיעה. מדי פעם, בצורה עדינה, הוספו לדרך מדרגות מבולי עץ, אבנים או מחומרים אחרים המשתלבים ואינם בולטים. גם השלטים השונים מתמזגים עם נוף העצים והשיחים.
פתחתי את השער שמוביל אל מחוץ לסבך, ולפתע המם אותי הנוף - שדות חרושים ובריכות דגים הציצו מבין צמרות העצים, תחת שמי התכלת. הנוף ליווה אותי לזמן מה ושוב שביל שממשיך ומטפס על כתף ההר, והגעתי למצפה לזכרו של גברוש, מוותיקי בית אלפא. גם פה נגלה נוף מרהיב, המעניק תמורה למאמץ ההגעה. סמוך אליו מצויה פינת ישיבה לעובדי הגן ומבקריו.
הזמן חלף והגיעה העת לשוב. התחלתי לרדת בשביל אחר הנלווה למפל ותעלות מים. טיפות המים נצצו בשמש ויצרו רסס צונן. והנה עוד בריכה ובתוכה צמחי מים. עצרתי כדי להתפעם מיפי צמחי המים, והמשכתי בדרך שחוזרת אל לב העצים. בינות לעצי תות לבן, פיקוס התאנה ומילה סורית קבלו את פניי טווסים יפהפיים. בתוך הבריכות הבחנתי בדגי קוי ססגוניים, ששחו בין כתמי השמש המרצדים. אכן, מקום מופלא חבוי על כתף ההר. מקום, שמעניק חוויה שונה.
סיפורו של גן
גן העצים שעל כתף הר גלבוע קיים כבר כ-30 שנה. הוא הוקם ומטופח עד היום באהבה על ידי יוסי סיוון ומשתרע על כ-50 דונם. יוסי, ביולוג בהשכלתו, הוא איש רב פעלים. בעברו, עסק בין השאר, בהוראה, במחקר ובניהול הגן הבוטני שבמכללת אורנים. בשנים האחרונות הוא מרכז את ענף הנוי של קיבוץ בית אלפא הגן התפתח בהדרגה, בשלושה שלבים.
תחילה הוקמה החלקה הראשונה, ורק אחרי שלוש שנים, משהתבססו השתילים, נותקה מערכת ההשקיה שלהם והוחל בפיתוח החלקה הבאה. החלקה השלישית פותחה באופן דומה מספר שנים לאחר מכן.
בשלב מסוים, ניסה יוסי לשכנע את קק"ל להשתלב בתכנון ובפיתוח הגן. מתכננת מטעמם הכינה סקיצה ראשונית אך שיתוף הפעולה לא התממש בסופו של דבר. יוסי נעזר בתוכנית הראשונית ועבד לפיה. את השתילות ביצע, כאמור, בשלושה שלבים. בכוונת מכוון, בגן קיים מגוון גדול של צמחי ארץ ישראל, בעיקר עצים ושיחים כגון קטלב מצוי ואבוטילון השיח.
מלכתחילה, התוכנית היתה להחליף את עצי האורן שהיו נשרפים מדי שנתיים- שלוש בצמחים מקומיים. בנוסף לצמחי בר נשתלו עצים ושיחים המשתלבים עמם, גם אם הם אקזוטיים, כגון מיני פיקוס ודקל טרכיקרפוס פורטון. נעשה שימוש במיני עצים רבים, הן נשירים והן תדירי ירק. למרות שמגוון המינים רב, ישנה תחושה של חיבור ואחידות ביניהם.
לדברי יוסי, מאז שהגן התבסס, שריפות שקורות בגלבוע מדי פעם חולפות בסמוך לגן, ולא חודרות לתוכו. הוא מוסיף, כי גם אם צמחיית הגדר נשרפת, היא מתחדשת ברובה והגן ירוק כל ימות השנה.
בריכות הנוי נבנו במשך השנים על ידי בעלי מקצוע, לפי תכנון של יוסי, כשכל שנה נבנתה בריכה אחת. מי הבריכות והמפלים עוברים במעגל סגור, וחוזרים לשימוש. עדיין ההתאדות גדולה והמים הנדרשים מסופקים מבאר מקומית.
תנאי סביבה
קיבוץ בית אלפא, כאמור, ממוקם על גבולו של עמק יזרעאל עם עמק בית שאן. הקרקע מקומית ומונחת על גבי סלע קירטון רך, ובדרך כלל רדודה (מטר לכל היותר). הטמפרטורות, בעיקר בקיץ, גבוהות מאד )לעתים מגיעות מעל 40 מ"צ(. בחורף, לעומת זאת, אין ירידה של טמפרטורות אל מתחת לקו האפס.
הלחות היחסית אינה גבוהה בדרך כלל ורוחות, אם ישנן, מגיעות מכיוון מערב ומתנקזות אל תוך העמק.
הטיפול בגן ואחזקתו
כאמור, הגן מטופח במשך שנים רבות על ידי יוסי. בשלוש שנים האחרונות צוות הנוי של הקיבוץ נכנס פעם בשנה, מתקן שבילים, קוצר צמחיה ובחלק המערבי מרסס נגד עשבים.
יוסי אינו מטייב את הקרקע באמצעות קומפוסט, ואינו מוסיף דשנים, אך עם התפתחות הגן, נשר העלים החל להעשיר את הקרקע.
במהלך שלוש שנים הראשונות כל אחד מהשתילים מושקה בכ-70 ליטר מים, אחת ל-10 ימים. ההשקיה נעשית באמצעות מערכת טפטוף ממי באר מקומית (איכות המים טובה). בהמשך ניתנות השקיות עזר קיציות בשנות בצורת או במקרים חריגים.
אחת הבעיות שקיימת היא, שעם התבססות הגן החלו צמחים דוגמת ושינגטוניה חסונה, פלפלון דמוי-אלה, אזדרכת מצויה, תות לבן ואשחר רחב- עלים לנבוט ללא שליטה.
הדברת עשבים נעשית בעיקר באמצעים מכניים. כאמור, פעם בשנה צדו המערבי של הגן (כ-20 דונם) מרוסס ב"ראונד אפ" מחשש לשריפת המגיעות מאזור זה. לדברי יוסי, יצירת החיץ באמצעות הדברת העשבים, מסייעת גם היא למנוע את התפשטות השריפות לכל הגן.
פרידה
גן העצים יוצר סביבה נעימה ושונה על כתף הר גלבוע החשוף, הנטוע פה ושם ביערות אורנים. למבקר בגן נראה כאילו זהו יער שהיה במקום מימים ימימה. למרות שהגן נפרס רק על שטח של כ-50 דונם נדמה לשוהה בו, כי הוא מצוי בתוך יער גדול ועבות.
במהלך הסיור מסתקרן המטייל בו לגלות את צפונותיו. ישנה תחושה של מסתורין ומדי פעם מתגלות הפתעות - צמחים מעניינים, שירים או תעלות ובריכות. הגן משמש בעיקר את אוכלוסיית הקיבוץ, אורחי בית ההארחה שקיים בקיבוץ ומבקרים מזדמנים. יוסי שמח לארח בגן מבקרים ושמח להראות את פרי יצירתו.
בסוף הסיור בגן, כאשר ישבנו ליד הבריכה המעוטרת בפרחי מים ודגים צבעוניים שטים בה, חשבתי לעצמי כי זכיתי לבקר בגן ייחודי וקסום. גן שנוצר על ידי אדם, הנוגע בליבם של העצים.
כתבה, אביגיל הלר
ראש תחום בפועל, הנדסת הצומח וגנים בוטניים, שה״מ