הפלישה הגדולה

פעולות האדם ברחבי העולם גורמות בין היתר למעבר של מיני צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים רבים מחוץ לתחומם הגיאוגרפי. רוב המינים הזרים המועברים אינם שורדים במקומם החדש, אך מעטים מאוד מהם מצליחים להתבסס בו, מתפשטים לאזורים נוספים ואף משתלטים עליהם.

מצורף קישור למחקר אקדמי קצר בנושא צמחים פולשים

המחקר מיועד לכם/ן – בעלי/ות מקצוע שעובדים/ות עם צמחים או בתחומי הגינון והגינות למיניהם, אדריכלי/ות נוף ועובדי/ות משתלות.
המחקר אנונימי לגמרי, קצר וידידותי ויכול לעזור בפתרון בעיה קשה ומשמעותית שפחות מודעים לה בארץ. חמש דקות השתתפות יעזרו המון, רלוונטי עד 15 ביוני.

קישור למחקר אקדמי קצר בנושא, נשמח אם תענו על מספר שאלות

נזקים קשים

המינים הזרים שכן מצליחים להתבסס – למשל, המיינה ההודית, נמלת האש הקטנה או טיונית החולות, שלושתם מינים פולשים בדרגת איום גבוהה בישראל – פולשים אל בית הגידול החדש בשל תכונות המאפשרות להם לדחוק מינים מקומיים ואף לשנות את הסביבה.
מינים פולשים אלה גורמים לנזקים רבים וקשים:
* ירידה במגוון הביולוגי כתוצאה מתחרות והכחדת אוכלוסיות טבעיות, כאשר פלישה ביולוגית נחשבת לגורם השני במרכזיותו בפגיעה ובהכחדת מיני בעלי חיים וצמחים.
* פגיעה במגוון הגנטי ושינוי מערכות אקולוגיות מבחינת הרכב המינים.
* פגיעה של צמחים פולשים באקוויפרים ובאיכות המים.
* עלויות כלכליות גבוהות.
* פגיעה בחקלאות ובתעשיות שונות.
* ואף פגיעה בסביבה ובבריאות האדם.

הפצה והתבססות

מספר הצמחים הפולשים בארץ נמצא במגמת עלייה בשל דפוסי הפיתוח המואצים ובעקבותיהם צמצום משמעותי של השטחים הפתוחים, ועקב העלייה בהיקף המסחר והתיירות הבינלאומיים, שגורמים להגעתם.
167 מיני צמחים זרים (כ-5% מכלל מיני הצמחים בארץ) התבססו בבתי גידול טבעיים או מופרים בישראל (נתונים מעודכנים מתוך "הצמחים הפולשים בישראל", ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, מהדורה שנייה, 2019), בהם גם צמחי נוי שהובאו לגינות ומשתלות. מתוכם 84 מינים (כ-3%) נחשבים לפולשניים ביותר. אמנם הם "רק" חמישה אחוזים, אבל לצמחים הפולשים יש פוטנציאל הפצה הרבה יותר גדול מאשר לצמחים המקומיים, זאת לצד יכולת התבססות גבוהה של האוכלוסייה ותחרותיות חזקה. למשל, יצירת זרעים רבים יותר מצמחים אחרים, שורשים חזקים וארוכים במיוחד או שינוי תנאי הסביבה. כתוצאה מכך, המינים הפולשים משתלטים על אזורים שלמים וגורמים לפגיעה בסביבה ובאורגניזמים החיים בה, עד כדי היעלמותם.

השפעה שלילית

שתי דוגמאות לצמחים פולשים אלימים בעלי השפעה שלילית קשה על הסביבה הן השיטה המכחילה (נקראת גם שיטה כחלחלה) ויקינטון המים.
השיטה המכחילה הובאה לארץ מאוסטרליה כדי לסייע בעצירת חולות נודדים. היא יוצרת כיסוי סוגר, צפוף ומייצב חולות וכך מונעת ממיני צמחים מקומיים לשגשג, גורמת לירידה ברמת ה-PH של הקרקע ומשנה את שיעורי החנקן והסידן שבה.
יקינטון המים הוא צמח מים פולש שהגיע לארץ כצמח נוי והוא נמכר במשתלות. בפלישה למקורות מים, דוגמת נחלים, הוא יוצר רובד צפוף ואטום אשר גורם לשינויים בתכונות המים, כגון ירידה באחוזי החמצן וב-PH ועליית הטמפרטורה.

דרכי טיפול

קיימות ארבע דרכי התמודדות עם צמחים פולשים: טיפול פיזי, טיפול כימי, טיפול ביולוגי ומניעת התפשטות.
שלושת הטיפולים הראשונים יקרים, קשים לביצוע וחלקם אף עלולים להזיק לסביבה ולאורגניזמים אחרים. יתרה מכך, טיפולים אלה מתחילים רק לאחר שמזהים את המין הפולש, בדרך כלל כבר לאחר שלב ההתבססות – שהוא שלב מאוחר מדי, שבו כבר קשה להשתלט עליו.
כלומר, לא רק ששלושת הטיפולים הראשונים יקרים, קשים לביצוע ומזיקים – לרוב הם גם אינם עוזרים. לכן, הטיפול המיטבי, היעיל והזול ביותר הוא מניעת הבאת צמחים פולשים ומניעת יצירת מוקדי התפשטות חדשים, לצד זיהוי ואיתור שלהם טרם שלב ההתבססות במקום חדש.

פתרון לפתרון

למרות היותו טיפול מיטבי, קשה למנוע מאנשי מקצוע ומהציבור הרחב להביא לארץ מינים זרים נוספים, העלולים להתגלות כפולשים, מכיוון שהם לא תופסים אותם כאיום משמעותי ורבים רואים בהם חלק מיופיו של הטבע ואינם מודעים לפגיעה העצומה שהם מסבים. לכן, כדי ליישם את פתרון המניעה, צריך קודם כל להגביר את מודעות הציבור הישראלי לאיום הצמחים הפולשים ולהביאו לידי עשייה – כלומר, רכישת צמחים מקומיים לצד הימנעות מהבאת או רכישת מינים זרים או פולשים.