למעבר לחלק א׳ של המאמר
למעבר לחלק ג׳ של המאמר
למעבר לחלק ד׳ של המאמר
הנקודות העיקריות שהועלו הן כי השימוש בחיפוי:
•משפר את רטיבות הקרקע ומאפשר חיסכון במים.
•משפר את רטיבות הקרקע על ידי מניעת התאדות ולא על ידי שינוי כושר תאחיזת המים של הקרקע.
•מונע את התייבשות הקרקע, ומונע בהתאמה את היסדקותה.
•מונע התפתחות יצירת קרום אטום בקרקעות שונות ובשיפועים שונים.
•מונע סחף של קרקעות שונות.
•גורם לעלייה בתכולת החומר האורגני בקרקע.
•חיפויים אורגניים בעלי יחס פחמן וחנקן גבוה עלולים לגרום לחוסר חנקן בקרקע.
•מי גשם או מי השקיה העוברים דרך חיפוי אורגני כגון קומפוסט או רסק גזם עץ נספחים לחומר החיפוי ("מס הרטבה").
•חיפוי מונע או מפחית המלחת קרקע בעת גשמים, באזורים יובשניים. בחלק זה של המאמר נמשיך ונדון בהשפעות נוספות של חיפוי.
הפחתת עשבייה
חלק גדול מהמצדדים בשימוש בחיפוי גורסים, כי חיפוי עשוי למנוע נביטת עשבים שוטים. פעאל וניסן (1995) בדקו את השפעתם של חיפויים אורגניים בעובי 10 ס"מ על נביטת עשבים בגומות בהן נשתלו צמחי ארז אטלנטי (Cedrus atlantica). מממצאיהם עולה, כי ישנו יתרון לחיפוי עם רסק גזם עץ (שבבי עץ) על פני חיפוי בקומפוסט.
בניסוייהם התקבל כי 4 עשבים נבטו על פני 18 גומות שתילה שחופו ברסק גזם עץ, 8 עשבים נבטו על פני 18 גומות שתילה שחופו בקומפוסט ו–29 עשבים נבטו ב–18 גומות ההיקש.
הדר גבאי וחוב' (2002) בחנו את השפעת עובי חיפוי ברסק גזם עץ על מגוון עשבים בשטח מחופה ועל אחוזי כיסוי שטח בעשבים. מממצאיהם עולה כי רק בחיפוי של 10 ס"מ הופחת מגוון העשבים בשטח מחופה באופן משמעותי. לעומת זאת, מספיק היה חיפוי של 7 ס"מ כדי להפחית את אחוזי כיסוי השטח בעשבים במידה רבה.
בין העשבים הבודדים שגדלו בחלקת החיפוי בעובי של 10 ס"מ היו צמחי ערטנית השדות (Leontice leontopetalum) הרב–שנתית. שורשיהם העמוקים של הצמחים היו שם לפני יישום החיפוי, והם פרצו דרך החיפוי. צמחים חד–שנתיים לא הצליחו לנבוט עקב מחסור באור מתחת לחיפוי.
מכאן שהחיפוי בעובי 7 ס"מ ומעלה מועיל לדיכוי עשבים, אך אינו מונע בצבוץ של עשבים רב–שנתיים.
הורוביץ ואיפרגין (1992) בחנו השפעת כיסויים פלסטיים (אריגים מפוליפרופילן או פלריג ויריעה מפוליאתילן) וברסק גזם עץ על עשבים שוטים - בעיקר גומא הפקעים (סעידה) (Cyperus rotundus), הן במכלים והן בתנאי שדה. בניסוייהם נבחנו:
א. יריעות צבעוניות בגווני ירוק, המונעות חדירה של קרינה הפעילה על הטמעה, ומשנות את היחס בין אדום–רחוק לאדום בקרינה העוברת.
ב. יריעות פוליאתילן שלמות (פוליאון) האטומות למים וחדירות חלקית לגזים.
ג. אריגים עשויים מחוטים של פוליפרופילן )פלריג( עבירים למים ולגזים ולכך יש יתרונות אגרו–טכניים, ומאידך גיסא הם בעלי עמידות גבוהה לדריכה ולקריעה.
ד. רסק גזם עץ (שבבי עץ) אוקומה (שיירי תעשיית לבידים, שנבדקו ונמצאו בלתי רעילים לצמחים).
בניסוי שנערך במכלים נמצא כי אריג פוליפרופילן (פלריג) שחור מנע לגמרי כל צמיחה של גומא הפקעים. תחת יתר הכיסויים חלה צמיחה מסוימת אך פחותה בהרבה מאשר בהיקש. מידת הצמיחה הייתה בהתאם לעוצמת האור שחדרה לפני הקרקע. אריג שחור–לבן > פוליאתילן חום > אריג ירוק (טבלה א').
אחרי הסרת הכיסויים לא חלה התחדשות במכלים של אריג שחור - הוכחה לכך, שצמחי גומא הפקעים כולל מערכת הפקעות אכן התנוונו. זאת בניגוד לשאר הטיפולים, בהם חלה צמיחה חזקה ואחרי חודשיים היה מצב הנצרים בעציץ דומה לזה שבהיקש.
טבלה א׳: השפעת חיפויים אלסטיים על התתחות גומא הפקעת במיכלים
הניסוי נערך החל ממחצית מאי 1991 - במכלים נשתלו צמחי גומא הפקעים הניסוי נערך החל ממחצית מאי 1991 - במיכלים משתלו צמחי (סעידה) זמן מה לפני תחילת הניסוי, והצמחים שהציצו כוסחו לקראת תחילת הניסוי, והצמחים שהציצו כוסחו לקראת תחילת הניסוי. האריג או היריעה נמתחו על פני המכל למשך 7 שבועות (בחודשים מאי-יוני) כאשר היה טיפול היקש חשוף.
מדידת הקרינה בוצעה בקוונטומטר בשעות הצהריים בחודש יוני 1991 - הערכים הם אחוזים מקרינה ישירה (1900 מילימול למטר (2-) לשניה (1-) = 100%)
לעומת זאת, בניסויי שדה צמח גומא הפקעים תחת כל הכיסויים, עם הבדלים בעוצמה ובחיוניות. עם הסרת הכיסויים מספר צמחי הגומא מתחת לפוליאתילן חום ומתחת לאריג שחור היה כחצי מאשר בהיקש והם היו הרבה פחות מפותחים, בהירים ובחלקם נבולים. מתחת לאריג שחור–לבן שהוא אריג עביר יותר לאור מאשר האריג השחור נמצאו יותר נצרים. הגומא תחת האריג הירוק היה צפוף ורענן.
לאחר הסרת הכיסויים התחדש הגומא בכל החלקות ואחרי 5 חודשים פחתו ההבדלים בין החלקות.
השפעת הכיסוי השחור על חיוניות הגומא הייתה חזקה יותר במכלים מאשר בשדה, כתוצאה מהיקף המערכת התת–קרקעית של הצמח. במכלים היה מספר מועט של פקעות וכולן נמצאו תחת ההשפעה הישירה של החיפוי. בתנאים אלו גרם הכיסוי השחור להתנוונות מוחלטת. השדה, לעומת זאת, היה משובש מאד בגומא מבוסס וחלק מן הצמחים היו קשורים גם לפקעות שמחוץ לכיסוי. משום כך הפגיעה הייתה מוגבלת. תוצאה זו, בדומה לתוצאות שהתקבלו ע"י הדר גבאי וחוב' )2002( מבליטה את הקושי שבמלחמה נגד עשבים רב–שנתיים, כיוון ששורשים או פקעות, שנשארים חיוניים מאפשרים את התחדשות.
נצרי הגומא הציצו ועברו את שכבת רסק העץ )שבבי עץ(, שהייתה בעובי של 15 ס"מ, ואחרי שבעה שבועות היה מספר צמחי הגומא ומידת התפתחותם דומים לאלו שאחרי האריג שחור לבן. בהמשך ועד לחורף השיבוש בגומא לא גדל על השבבים שנותרו במקום. בתצפית 8 חדשים לאחר תחילת היישום, אחרי הגשמים החזקים של ינואר 1992, נראה מבנה השבבים יציב עם שיבוש בעשבים קטן בהרבה מאשר בחלקות הסובבות.
החיפויים הונחו בסוף אפריל לאחר תיחוח השטח, האריגים ויריעת הפוליאתילן (3 x 2 מ') ושכבת חיפוי (3 x 2 מ', 15 ס"מ עובי) 4 חזרות באקראי עם רווח של 2 מ' בין חלקה לחלקה. החיפויים (להוציא שבבי העץ) הוסרו 7 שבועות לאחר תחילת הניסוי.
כאשר נבחן בצבוץ של עשבים חד–שנתיים, נמצא כי עשבים הופיעו רק תחת האריג הירוק - בעיקר רגלה (50%) (Portulaca מצמחי ההיקש) ומספר קטן של צמחי חלמית (Malva) וירבוז (Amaranthus). תחת יתר הכיסויים לא נמצאו עשבים חד–שנתיים, אולם לאחר הסרת הכיסויים, הם הציצו בכל החלקות כמו בהיקש.
על גבי השבבים הופיעו מבין העשבים החד–שנתיים צמחי חלמית אחדים ומספרם לא גדל במשך הקיץ. יצוין שעל השבבים לא הופיעו צמחים חד– שנתיים נוספים.
להוציא האריג הירוק, כאשר יש נגיעות קשה בעשבים רב–שנתיים, החיפוי האנ–אורגני היווה פתרון יעיל יותר לחסימת צמיחת גומא הפקעים. גם ענבר 1992 מציין נושא זה ואף מצטט את Ashworth & Harrison )1983) שמצאו כי חיפוי פוליאתילן נמצא יעיל ביותר מבין שישה סוגים של חיפויים בדיכוי צמיחת עשבים בקיץ, וחיפוי קליפות עצים נמצא עוקב אחריו ביעילותו.
יש לציין, כי חיפויים אורגניים מסוימים מפרישים חומרים כגון פנולים וטנינים שיכולים למנוע הצצת עשבים, אם כי ישנה סכנה של פגיעה בצמחים צעירים.
חיפוים מסוימים כגון קליפות מחטניים הביאו לדיכוי נביטת עשבים על–ידי פעילות כימית אנדוגנית (Robinson, 1988). אבישי (2002) מצטט מאמרים המציינים כי חלק מהשפעת החיפוי האורגני עשוי לנבוע משחרור חומרים אללופטיים המדכאים עשבים.
טבלה ב': השפעת חיפויים פלסטיים ושבבי עץ על התפתחות גומא הפקעים בתנאי שדה
היכולת של חיפויים מסוגים שונים לקיים סלקציה לגבי נביטת מינים שונים של עשבים מצוינת גם ע"י פאוקר (2000). ממצאיו עולה כי מחטי אורן בעובי חיפוי של 7 ס"מ מנעו נביטת יבלית (Cynodon). מאידך לא נמנעה נביטת אורן ירושלים (Pinus halepensis) ואלה אטלנטית (Pistacia atlantica).
העובדה שחיפוי ברסק גזם עץ, גם אם עוביו 15 ס"מ, אינו מספיק כדי למנוע נביטת עשבים התבררה גם לגנני הקיבוצים כברי, כפר רופין והזורע. טל לוי והדס עמית מקיבוץ כברי מחפות באמצעות שכבה כפולה של שני חומרי חיפוי - תחילה מפוזר חיפוי מקומפוסט בשכבה נדיבה ועליו שכבה של רסק גזם עץ גם הוא בנדיבות. שתילה של מספר שיחיות על גבי מצע כזה הביאה לתוצאות מרשימות מאוד, גם לגבי התפתחות הצמחים. גנניות קיבוץ כברי הגיעו למסקנה, כי רק כך נמנעת נביטה של עשבים.
גם גנני כפר רופין (בטי וראלף סלינגר) והזורע (אלישע כהן) הגיעו למסקנה דומה. החיפוי בקיבוציהם נעשה באמצעות חיפוי בשכבת קרטון ועליה חיפוי ברסק גזם עץ (תמונות 2 ,1, ו–3).
בגן הבהאי שבחיפה הגיעו למסקנה דומה, אם כי, עם סוגי חיפוי שונים. שכבה בת 10 ס"מ של חצץ או רעפי טרקוטה אינה מספיקה, כדי למנוע בצבוץ עשבים. הוספת יריעת פלריג מתחת לשכבת החומר המינראלי, מונעת לחלוטין נביטת עשבים (תמונה 4).
כלומר, לא תמיד שכבה אחת של חיפוי מצליחה למנוע נביטת עשבים רב–שנתיים )דוגמת גומא הפקעים או ערטנית השדות( וחד–שנתיים. נתון זה התקבל בחיפויים שעוביים עד 15 ס"מ, הן בחיפויים אורגניים והן בחיפויים פלסטיים ומינראלים. שימוש בשתי שכבות חיפוי מחומרים שונים פותר כמעט לחלוטין בעיה זו.
יחד עם זאת, מציין ענבר (1992) כי החיפוי גורם להחשכת הקרקע ומונע מן העשבים השוטים לקיים פוטוסינטזה. חלק גדול מהעשבים, שכן מצליחים לבצבץ, אטיולנטים וניתן לעקרם בקלות. כלומר, נוח יותר לטפל באזורים שחופו מבחינה טכנית.
השפעה על דיות (טרנספירציה) מהצמחים
פעאל וניסן (1995) בדקו את השפעת חיפוי על רמת הדיות של עצי ארז אטלנטי (הבדיקות נערכו בחודשים יוני-יולי, בשעות הצהרים). לא נמצאה השפעה של חיפויים מרסק עץ או קומפוסט על רמת הדיות. כן, נמצא יחס ישיר בין גודל העץ ונפחו לבין אחוז הדיות.
השפעה על המלחה
בן–עמי ברבדו ושבתאי כהן (2001) בחנו בחוות הניסיונות שברמת נגב את השפעת חיפוי על הורדת רמת המליחות בקרקע, בהשקיית כרם של גפן היין (Vitis vinifera) מזן סוביניון בלאן במים מליחים. ממצאיהם עולה כי ריכוז הכלור והנתרן בעומק 30 ס"מ עלה ככל שעלתה מליחות מי ההשקיה (מ–1.2 ל–4.2 דציסמנס למטר) ו/או תדירותה (מפעמיים בשבוע לפעמיים ביום). חיפוי הקטין את רמת הכלור והנתרן שבקרקע במידה רבה, הן כשעלה ריכוז המלחים במים והן כשעלתה תדירות ההשקיה, במידה רבה.
לסיכום:
•חיפוי מפחית בצבוץ של עשבים שוטים אך לא מונע אותו לחלוטין (בעיקר את זו של עשבים רב–שנתיים). כדי למנוע בצבוץ של עשבים נוהגים גננים לעשות שימוש בשתי שכבות חיפוי מחומרים שונים.
•סוגי חיפוי שונים מונעים בצבוץ של עשבים בהתאם ליכולתם להפחית את עוצמת האור החודרת לקרקע.
•חומרים אן–אורגנים דוגמת פוליפרופילן (פלריג) ופוליאתילן נמצאו כטובים יותר במניעת בצבוץ של עשבים רב–שנתיים מאשר חומרים אורגניים. •קיים הבדל במניעת בצבוץ עשבים בין חומרים אן–אורגניים שונים - אריג פוליפרופילן (פלריג) שחור נמצא כטוב ביותר מבין מספר חיפויים אן–אורגניים שנבדקו.
•קיים הבדל במניעת בצבוץ עשבים בין חומרים אורגניים שונים - חיפוי עם רסק גזם עץ נמצא כטוב יותר מאשר חיפוי עם קומפוסט.
• לא נמצאה השפעה של חיפויים מחומר אורגני על רמת הדיות בצמחים.
• חיפוי מקטין את רמת ההמלחה כתוצאה משימוש במים מלוחים.
בחלק הבא של המאמר אדון בהשפעת חיפוי מרסק גזם עץ על טמפרטורת הקרקע ועל מדדי צמיחה, פריחה והישרדות. כמו כן, אעסוק בשיקולים כלכליים בשימוש בחיפוי, אפרט סוגי חיפוי שונים ואתן דוגמאות לשימוש בחיפוי בגנים שונים ברחבי הארץ.
למעבר לחלק א׳ של המאמר
למעבר לחלק ג׳ של המאמר
למעבר לחלק ד׳ של המאמר
רשימת ספרות:
1. אבישי מיכאל. 2002. תמצית סקירת עבודות חדשות בנושא חיפוי או אללופטיה. דו"ח מוגש למחלקה להנדסת הצומח גננות ונוי.
2. אופיר תום, מידע בעל פה.
3. ברבדו בן-עמי ושבתאי כהן. 2001. דו"ח השפעת חיפוי ומים מליחים על רמת המליחות בקרקע. הפקולטה לחקלאות רחובות (אצל גונן 2001).
4. גונן שבתאי. 2001. יצור שבבי עץ לחיפוי קרקע. דו"ח בהוצאת מחלקת יער, מרחב מרכז, קק"ל.
5. הדר-גבאי רקפת, אבישי מיכאל, פרגמן-ספיר אורי, איילון יצחק, שמואל חי דקל, וורן כריס וטל הררי. 2002 . השפעת משטרי החיפוי ברסק עץ על תכולת הלחות בקרקע
6. הדר-גבאי רקפת. 2002. חיפויי קרקע ותרומתם לגן. עולם הפרח, גיליון אפריל: 62
7. הורוביץ מנשה ולוי אפגין. 1992. חיפוי באריגים , ביריעות ובשבבי עץ. גן ונוף, מ"ז (ח'): 9-14
8. כהן אלישע, מידע בעל פה.
9. לוי טל, מידע בעל פה.
10. סלינגר בטי, מידע בעל פה.
11. ענבר יוסי. 1992. חיפוי קרקע – סכום ממצאים. גן ונוף, מ"ז ( ד'): 10-12
12. פאוקר רן.2000. חיפוי. דף מידע בהוצאת גן אקלום וניסוי חסכוני במים, ניר-עוז.
13. פאעל אמיר ודרור ניסן. 1995. ההבדלים בין סוגי חיפוי שונים והשפעתם על ארז אטלנטי ועל הפרמטרים הקשורים בגדילתו וקליטתו. ע"ג לתואר הנדסאי נוף במדרשת רופין, עמק חפר.
14. Ashworth & Harrison, 1983. Evaluation of mulches for use in home and garden. HortScience 18:80-182 (אצל ענבר 1992)
Robinson D.W. 1988. Mulches and herbicides in ornamental. 15
planting. HortScience. 23: 547-552 (אצל ענבר 1992)