מהי הקרקע, האדמה שאנו מגדלים בה את הגן?
בחודש פברואר 2015, התרחשה סופת אבק, שכבר מספר שנים לא התחוללה כמותה בישראל.
זיהום אויר כבד, של ענני אבק וחול כיסה את השמים, רוחות עזות וקרות, פיזרו את האבק על פני הארץ.
זיהום האוויר הגבוה קשור בשקע עמוק מעל מזרח הים התיכון אשר גורם לזרימות דרומיות-מערביות ולהסעת אבק מצפון אפריקה לאזור ישראל.
השילוב של האבק הדקיק, הגשם שבושש לבא , הרוחות החזקות שהיגעו אף ל-100 קמ״ש, הפכו את הסופה ליוצאת דופן, האבק שהה באויר ולקח מעל יממה עד ששקע. בכל רחבי הארץ נשמנו בבית, בחצר, ובכל מקום, את הגרגרים הקטנטנים.
הארץ החליפה את צבעה, לצבע האבק וחיכינו מספר ימים עד שהאובך ישטף עם הגשמים.
כתוצאה מכך התפתח דיון, מהו האבק? ומכאן - מהו הרכב הקרקע?
סופת חול וסופת אבק הן תופעות מטאורולוגיות, בהן הרוח מנתקת את גרגרי החול והאבק מהקרקע, ויוצרת מהם ענן גבוה. גרגרי החול כבדים מהאבק, לכן סופות אבק ממושכות יותר, והאבק ישאר באויר זמן רב יותר מאשר גרגרי החול. מאוצה הסיבה סופות אבק יכולות להגיע למרחקים ארוכים יותר.
תומר מרום מלמד כי חלקיקי האבק שכרגע באוויר הם החלקיקים הקטנים ביותר והחשובים ביותר בקרקע. (חרסית וטין) הם אילו ש"אוחזים"את המזון של הצמחים (מלחים ומנרלים שונים-דשן) עבור שורשי הצמחים.
החלקיק הגדול ביותר בקרקע הוא גרגר החול.
איכות חיים מול איכות סביבה
רן פאוקר מעלה נקודה למחשבה בהקשר של סופת האבק.
האדם מעוניין לשפר את איכות החיים, אולם שיפור זה לעיתים פוגע באיכות הסביבה.
מבחינת איכות הסביבה - הסופה המדוברת, מביאה לארץ את האבק, שמועיל לאדמת הלס שבנגב.
מבחינת איכות החיים - אנו סובלים מהאבק, הלכלוך, הקשיים בנשימה וכדומה.
העולם כמנהגו נוהג, מדי תקופה מתפתחות סופות, אך פעולות האדם משפיעות על התנהגות כדור הארץ.
לדוגמא, על מנת לשפר את איכות החיים בני האדם שותלים עצים שיהוו חומה מפני האבק, אמנם הרחוב ישאר נקי יותר, אך העצים יעצרו ויסננו את הגרגרים , וישנו את נתיבי מעופם וזה יפגע באיכות הסביבה.
רן מוסיף כי האבק מורכב מחרסית ועוד חומרים המכילים בתוכם מינרלים וכל זה שוקע בים וביבשה, המיקרו פאונה המייצרת לנו את מירב החמצן, זקוקה לברזל שהאבק מביא איתו.
מהי קרקע?
ישנם שלושה סוגי קרקע עיקריים,
חרסית (Clay), גרגרים קטנים מאוד (כפי שצויין לעיל, מופיעים בסופות האבק).
טין (Silt), בגודל הבינוני.
חול (Sand), הגרגרים הגסים והגדולים ביותר.
היחס בין המרכיבים יקבע את טיב הקרקע.
מבנה הקרקע
מבנה הקרקע הוא אופן סידור הגרגרים במרחב הנתון. אופן הסידור יקבע את נפח הקרקע, ואת היחס בין החומר המוצק שבקרקע, לאזורים הנקבוביים.
משום כך, בסוגי קרקע שונים, מעבר האויר והמים שונה. ככל שהקרקע פחות צפופה, יהיה קל יותר לשורשים להגיע אל המים ואל הגזים שבקרקע.
הרכב הקרקע
חומר אנאורגני - 50%-60% מהקרקע הוא מוצקים, שיקבע את המרקם, ומקורו בסלע האב. בקרקעות מדבריות יעלה אחוז החומר האנאורגני אף מעבר לאחוזים שפורטו. התרכובות השונות תשפענה על התפתחותו התקינה של הצמח. צורן, זרחן, ברזל, סידן, מגנזיום, אשלגן, גופרית ועוד.
חומר אורגני - עד 10%, ומקורו בעלים, שורשים, הפרשות בעלי חיים, אורגניזמים ועוד. בקרקע ביערות יעלה אחוז החומר האורגני אף מעבר לאחוזים שפורטו. לתהליך פירוק החומרים האורגנים חשיבות רבה משום שהוא מאפשר קיומה של מערכת אקולוגית ומיחזור חומרים.
החומר האורגני (המוצק) קובע את טיב הקרקע בכך שהוא יוצר גושים גדולים התורמים לאיוורור בקרקע.
החומר האורגני בקרקע הוא המקור החשוב ביותר לחנקות ומלחי אמוניה המשמשים לבניית חלבונים.
אויר - בקרקע 15%-20% גזים שונים. מקורם בתהליכי נשימה של האורגניזמים שבקרקע, ואלו משנים את הרכב האויר בקרקע לעומת האויר החיצוני. החמצן הוא חלק מהאויר שבקרקע ונדרש לשורשי הצמחים ולאורגניזמים החיים מתחת לפני השטח.
תמיסת הקרקע - 25%-35% מהקרקע הוא נוזל שממיס חלקי קרקע. לאחר גשמים והשקיה, המים מחלחלים לשכבות העמוקות של הקרקע (מי כובד) וחלקם נצמד לחלקיקי קרקע. הצמח זקוק למים זמינים בשכבות הקרקע העליונות על מנת לשרוד (אורך השורשים משתנה בהתאם לצמח).
למעשה בשכבת הקרקע העליונה, כ- 50 ס״מ עומקה, מתרחשת האינטראקציה עם העולם שמעליה.
מהי קרקע חומצית וקרקע בסיסית
קרקע חומצית עשירה ביוני מימן והיא בעלת pH נמוך מ-5. החיסרון העיקרי של קרקע זו היא בכך שמשתנה בה מאזן היונים החיוביים (קטיון). כמותם של קטיונים חשובים לצמח, כמו למשל קטיון סידן (Ca+2) יורדת ומצד שני עולה כמותם של קטיונים אחרים כמו ברזל ואלומיניום העלולים להיות רעילים לצמחים.
צמחים מעדיפים, לרוב, רמת pH חומצית במקצת ביחס למצב המאוזן (7) ולכן אדמה בעלת רמת PH של 6 –> 7 תהייה מתאימה לרוב הגידולים החקלאיים.
אדמה שלא מקבלת טיפול קבוע של טיוב ותחזוקה שוטפים תדרדר לאחד המצבים הקיצוניים של חומציות ייתר או בסיסיות ייתר.
אדמה המתאימה ביותר כאזור מחיה שלאורגניזמים, הינה כאשר רמת ה- pH שבה נעה בין 6.2 ל- 6.8, שכן רוב החיידקים ובעלי החיים המיקרוביים מתקיימים ברמת חומציות זו. גם שלשולים ותולעים שחופרים באדמה מאווררים אותה ומפרקים את החומרים האורגנים שבה מתקיימים ברמות חומציות אילו הקרובות למצב המאוזן.
עונות גשומות במיוחד (הגשם חומצי) מדללות את היסודות בעלי המטען החיובי K , Mg , Ca באדמה וכך היא הופכת חומצית.
להלן טבלה המפרטת את ההבדל בין קרקע חומצית ובסיסית.
