קוציץ סורי
Acanthus syriacus
שם מדעי: Acanthus syriacus.
משפחה: קוציציים.
צורה: עשבוני רב-שנתי.
קוציץ סורי הוא צמח רב שנתי, הצומח בנוף של בתות עשבוניות.
מתוך גבעול תת-קרקעי מעובה עולה בחורף שושנת של עלים גדולים מחולקים לאונות, אורכם עד 60 ס"מ ושוליהם קוצניים. צבעם ירוק, והם מכוסים בשערות ארוכות ודלילות. מבין עלי השושנת מתרומם באביב גבעול עבה זקוף, בלתי מסתעף, לגובה של 50 ס"מ. על גבעול זה יושבים במבנה פירמידלי, ב-4 קוי-אורך, פרחים גדולים (5 ס"מ) מיוחדים בצורתם: בחוץ בולטים לעין 2 חפים סגולים, התחתון גדול וקוצני מאוד. פנימה מהם 4 עלי גביע בלתי שוים, צבעם סגול. הכותרת בצבע לבן נחצית על-ידי מישור סימטריה.
הפרח נראה ומתפקד כמו פרח דו-שפתני, ששפתו העליונה היא עלה-גביע, ושפתו התחתונה היא עלה-הכותרת היחיד. בתוכו חבויים 4 אבקנים צהובים, שזיריהם עבים ומאבקיהם שעירים, וצלקת שראשה שסוע לשתי אונות קצרות. למרות הכותרת הגדולה, הרי דוקא עלי הגביע והחפים, הגדולים עוד יותר ועוטפים את הכותרת, הם הבולטים למרחוק.
הפרח מואבק בידי דבורים גדולות.
תקופת פריחה: הקוציץ הסורי פורח בין מרץ למאי. אדר עד סיון.
הקוציץ הסורי משמש בעיקר לנוי.
הצמח משמש גם כמאכל גמלים.
הידעתם שעלי הקוציץ שימשו השראה לעיצוב הכותרת הקורינתית, אבן-דרך בארכיטקטורה היוונית.
מבנהו של הפרח מבוסס על מבנה דמוי פירמידה: גבעול שעליו פורחים, זה מעל זה, פרחים סגולים גדולים בעלי צורה ייחודית וחלק תחתון גדול וקוצני.
תפוצה בארץ: בחרמון, בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, עין גדי, בקעת הירדן, הנגב והרי אילת.
איזורי גידול: הצמח נפוץ בפרטים בודדים בכל חלקי הארץ פרט למדבר.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון