הכנת קרקע נכונה להצלחת הגן
נפתח במספר עובדות: 1. קרקעות פוריות ורחבות ידיים לגינון הן מצרך נדיר בישראל. 2. גינון בקרקעות שוליות, או בקרקע מיובאת, הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר. 3. ברוב שטחי הגינון בישראל מתבצעת עבודת תחזוקה בסיסית בלבד. 4. למרות הכתוב לעיל, דרישות הלקוחות (פרטיים או ציבוריים) לגבי הצלחת הצומח בגן רק הולכות ועולות.
עובדות אלו הופכות את מלאכת המתכנן והגנן למאתגרת מאוד, ואת קיצורי הדרך (שתילת עצי ענק, צפיפות יתר של צמחייה ועוד) לנפוצים.
דווקא בנקודה בה אנו יכולים לחולל את השינוי הגדול ביותר, אשר ישפיע עשרות שנים על הצלחת הגן, אנו מוותרים לעצמנו. מדוע? מכיוון שלרוב אף אחד לא מעוניין לשלם על זה. עין לא מיומנת של לקוח, אינה מבדילה בין קרקע אחת לשנייה, ואינה רואה את הבדלי הצימוח בשנים הראשונות. רק לאחר שנים ארוכות כאשר מתגלות בעיות הניקוז, תמותת הצמחים, ניוון העצים, רק אז אנו נדרשים לספק פתרונות קסם, כאשר יכולת ההשפעה מועטה ביותר.
בנקודה זו אנחנו מתחילים להפסיד כסף וזמן. וזה המקום להבין ולהחליט, שבפרויקט הבא נשקיע היטב בבחירת והכנת הקרקע לגידול, כך שכל הצדדים יהיו מרוצים לאורך שנים!
מדוע בכלל אנו זקוקים לאדמה?
הרי היום כאשר פלסטיק, מים ומצעי גידול מיובאים זמינים בכל מקום, לעיתים הרבה יותר פשוט וזול לגדל ב"מצע מנותק" ולהגיע לתוצאות נפלאות.
עם זאת, אדמה עדיין משמשת כמצע הגידול הכי זמין וזול אשר מאפשר לנו חיסכון עצום במים, חומרי הזנה ומספקת שטח נרחב לגידול גנני.
אז איך בוחרים אדמה לגידול?
דבר ראשון מגדירים את מטרות הפרויקט. מהם הצמחים שנרצה לגדל? ככל שדרישותינו מהצומח יקטנו, כך מגוון אדמות הגידול שיעמדו לרשותנו יגדל.
לדוגמה: ביסוס יער פארק של זיתים, חרובים ואלת המסטיק, בשילוב גיאופיטים וצמחי בר מקומיים, יאפשר לנו שימוש כמעט בכל קרקע שנמצא בישראל.
ביסוס מדשאה רחבת ידיים, בשילוב עצים סובטרופיים ועצי הדר, מגוון פרחי עונה וגדר חיה, ידרוש מאתנו בחירה מוקפדת של סוג האדמה.
לעיתים רבות - עם קצת נחישות מצדנו והתפשרות מצד הלקוח, ניתן להחליט על יחדיו על האופציה הטובה ביותר - שימוש בקרקע המקומית. החלטה זו תאפשר לנו מעקב פשוט אחר בעיות ניקוז, הצומח אשר מבוסס כבר בקרקע, וביצוע סקר קרקע פיזי וויזואלי אשר ילמד אותנו רבות על תכונות הקרקע והתאמתה לגידול.
לביצוע סקר קרקע בקרקע מקומית, נחפור 3 בורות בעומק 1.2 מ' (בעזרת מחפרון, על כל 20 דונם) ונזמין סוקר קרקע מקצועי אשר ייקח מדגמים משכבות שונות לבדיקות מעבדה (על כך בכתבה הבאה). בנוסף, נוכל ללמוד כבר בשטח על נוכחות שורשים וזרעי בר בעומק הקרקע, על שכבת חרסית אטומה (נזז) או על מצבורי גיר בקרקע.
פעולה זו כל כך פשוטה לביצוע בשלבי ההקמה, ועל כן זו אחריותנו המלאה לבצע אותה.
במקרים לא מעטים, בישראל, נפוץ שימוש ב"אדמת גן" מיובאת. זוהי החלטה כבדת משקל, על אף קלות הביצוע בעידן המשאיות והמנופים. נשתדל להביא אדמת גן חיצונית, רק במידה והקרקע המקומית אינה מתאימה כלל לגידול, או שדרישותיו של הלקוח לגבי אופי הצמחייה הן גבוהות ובלתי מתפשרות.
בנקודה זו נעצור. ונסביר ללקוח כי הקרקע שנבחר לפרויקט היא הגורם העיקרי שייקבע את הצלחתו, ועל כן יש להשקיע כאן מחשבה (וכסף) יתרים, ולא ללכת בהכרח על האופציה הכי זולה והכי זמינה.
ואלו הפעולות אותן אנו צריכים לבצע על פי סדר בייבוא קרקע חיצונית לגן:
1. "הרכב הקרקע" - אין יותר קרקע "קלה" ו"כבדה". ישנו מדד מדעי לבדיקת הרכב קרקע. מדד זה ממיין את הקרקע על פי גדלי הגרגר המרכיבים אותה, וקובע את אחוז החרסית, הסילט והחול בקרקע.
כאשר נבחר לגדל במקום בו הקרקע המקומית אינה ראויה לגידול (כורכר, סלעים, נזז) לרוב נבחר לייבא קרקעות חוליות יותר.
כאשר נוסיף קרקע לקרקע המקומית לצורך הגבהה או העמקת שטח הגידול, נבחר בהרכב זהה ככל האפשר לקרקע המקומית
2. "נקיון" - אדמת גן מיובאת צריכה להיות אחידה, ללא תצבירי גיר/ברזל, ללא סלעים, ללא מקטעי נזז, ללא נוכחות שורשים או זרעים של עשבי בר. וכמובן ללא נוכחות פסולת בניין.
3. "פוריות" - פוריות הקרקע נקבעת על פי תכולת החומר האורגני בקרקע, ועל פי תכולת מינרלים שונים בקרקע. בדיקה זו מתבצעת במעבדה, ומציבה אותנו לעיתים בפני סתירה - החלק הגבוה יותר של הקרקע (ה"טופ-סויל") פורה יותר, בעוד החלק הנמוך של הקרקע נקי יותר (במיוחד מנוכחות צמחי בר).
ההחלטה במקרה זה תתקבל על פי אופי הגן העתידי. האם אנו רוצים גן "סטרילי" בו נשקיע רבות בדישון ובשמירה על פוריות הקרקע? או האם אנו רוצים "ג'ונגל" בו עיקר ההשקעה היא בעישוב?
בפרויקטים גדולים הנטייה היא להמליץ על "אדמת עומק" אשר תאפשר התבססות צמחייה בשנים הראשונות, בתחזוקה נמוכה יחסית.
4. "מליחות" - מליחות הקרקע נקבעת על פי מספר פרמטרים במעבדה, ולעיתים ניתן להבחין בהשפעות שלה כבר בשטח. ידיעת ערך מליחות הקרקע תאפשר לנו בחירת צומח המסוגל לשגשג בתנאי הקרקע (צמחי גינון רבים אינם יצליחו בערך EC>3 ובערך SAR>8), או החלטה מראש על נקיטת פעולות כשטיפת קרקע, או גידול במצע מנותק.
5. "גיר" - נוכחות פחמת סידן בקרקע מעכבת גדילת צמחים רבים וגורמת להתנוונותם. ניתן לגלות את כמות הגיר בקרקע בבדיקה מעבדה פשוטה וזולה. אין שום סיבה בישראל לייבא לגינון קרקע בעלת תכולת גיר גבוהה.
6. PH - נתון זה מראה האם הקרקע "חומצית" או "בסיסית" ומרמז לנו האם נצטרך לדשן צמחים מסוימים ובאיזו תדירות. רוב קרקעות ישראל הינן ניטרליות-בסיסיות, כאשר הערך ה-PH נע בסביבות הערך 8.
כל הבדיקות הללו יעשו עוד באתר הכרייה ויכללו התחייבויות לאספקת הקרקע הנבדקת מצד הקבלן.
כעת נסתכל שוב על רשימת הצמחים שאנו מתכננים לשתול - האם ישנם צמחים בעלי מגבלות מיוחדות לגידול בקרקעות מסוימות? נתונים אלו ניתן למצוא אצל מגדלים ובמשתלות.
ברוב המקרים, מכיוון שאנו לא מסתפקים בגידול צמחים מקומיים בלבד, אנו נדרשים להכנת הקרקע לגידול. גם במקרה זה, מומלץ לערוך סדרה של פעולות, תוך תעדוף על פי מטרות הפרויקט:
- בחינה - במידה והפרויקט מתעכב מסיבות מסוימות, ואנו נכנסים לחורף, מומלץ מאוד לא להתעקש על גמר הפרויקט, אלא לנצל את החורף לבדיקת התנהגות הקרקע החדשה. האם הניקוז מתבצע היטב? האם ישנו צימוח של עשבי בר?אילו? במידה וישנן בעיות נוכל לתקן אותן בקלות לפני הבאת הצומח לגן.
לאחר תחילת התייבשות הקרקע, נעבור לשלב העיבוד והשתילה.
עיבוד קרקע רטובה יהרוס את כל התהליך שהשקענו בו רבות!
- שיפור פוריות הקרקע - כאן חשוב להגיד. דישון אינו משפר את פוריות הקרקע לאורך זמן. מה כן? שימוש בזבלים אורגניים, מים, אוויר, שמש. הבעיה? מרכיבים אלו לא תמיד "בשליטתנו" ולכן אנו חוששים מהם...אין נוסחה אחידה לשיפור פוריות הקרקע, מכיוון שזו תלויה בתנאים ההתחלתיים ובתנאי הסביבה.
עדיין - רוב קרקעות ישראל ייהנו מתוספת קומפוסט של 5-20 קוב לדונם (בהתאם לבדיקת מעבדה, של הקומפוסט ושל הקרקע).
- דישון יסוד - גם מיני צומח מקומיים, ובוודאי אלו שלא, ייהנו מתוספת דשן כימי בשחרור איטי בבורות השתילה או בערוגות, בטרם השתילה. הרכב הדשן, משך זמן השחרור, ומיקומו בבור, ייקבעו על פי תוצאות בדיקת הקרקע.
- חיפוי קרקע - שטחים שעתידים להישתל בעתיד, או שאינם נשתלו במכוון, עד לגדילת והתבססות העצים והשיחים, ייצרו לנו את מירב העבודה אם לא נדאג לחפות את הקרקע. החיפוי יכול להיות בעזרת חומרים סינתטיים - אשר פועלים ביעילות גבוהה, אך עשויים לגרום לבעיות ניקוז ואוורור. או בחומרים אורגניים מתכלים, כרסק גזם, אשר שומרים על איכות ופוריות הקרקע, אך נדרשים לחידוש מתמיד.
בשטחים שאינם תחת גידול בקיץ וחשופים לשמש ישירה, ניתן לעיתים לבצע חיטוי שמשי.
גם כאן, ניחשתם נכון - הבחירה תתבצע על פי מטרות הפרויקט ותכונות הקרקע.
ביצעתם את כל השלבים כהלכה? מצוין. לאחר מעקב בשנים הראשונות, ייתכן ותוכלו להפחית משמעותית את עלויות ההשקיה, הדישון, ימי העישוב והחלפת הצמחים המתים.
אסף בשן, אגרונום שלפ מעבדה חקלאית
אסף בשן, אגרונום שלפ מעבדה חקלאית