אדמה? מה הבעיה?
אסף בשן
אדמות פוריות ורחבות הפכו כבר מזמן להיות מצרך נדיר בישראל. האמת שרוב הקרקעות הפרויות הן אלו שבונים עליהן את הבתים שלנו...
רובנו, בעיר ובכפר, עומדים כיום בפני העובדה שהקרקע שלנו אינה פוריה לגידול. זה מתחיל בתנאים הטבעיים של ארץ ישראל, מועטת המשקעים והחומר האורגני, וממשיך בבנייה, ניקוז לא מוצלח, שימוש מופרז בקוטלי עשבים ועיבודים שאינם נכונים.
בעולם של היום, בו חומרי הזנה לצמח ולקרקע זמינים לכל דיכפין, ובו אין לנו הרבה ברירות אלא להסתפק במרחב שיש לנו, זו ממש לא סיבה לוותר על גידול צמחים!
תרשו לנו להכיר לכם עולם חדש - עולם ה"מצעים המנותקים". כבול מפינלנד, קליפות קוקוס מתאילנד, פרלייט מיוון...מה עוד בתפריט? כל חומר שיכול לשמש מצע גידול טוב לצמח. זהו עולם חדש ומרתק שהתפתח ב-50 השנים האחרונות עקב עליית תעשיית הפלסטיק, וכדאי להכיר היטב את האפשרויות השונות.
לדוגמה? כבול - עשיר בחומרי הזנה, חומצי, בעל ניקוז בינוני...
פרלייט - ניקוז מצוין, עני מאוד בחומרי הזנה...
וכך לגבי כל החומרים. כמובן שניתן לערבב אותם וליצור מצעים על פי צרכינו. נראה לכם פשוט?
האמת שמרבית הבעיות בגידול בעציצים/חממות היום מתחילות בבחירה לא נכונה של מצע השתילה.
מים - לא מה שחשבתם
באופן מסורתי הבעיה בישראל היתה נגישות המים למגדל. בעשרות השנים האחרונות, עקב כניסות צינורות ומשאבות לתמונה, התפתל מים ומחזור מי ביוב, הפכה בעיה זו לשולית, ונוצרה בעיה חדשה - איכות המים.
במקומות רבים בארץ, לא יכול המגדל לחזות מראש את איכות המים שיקבל. השינויים במשק המים גורמים למהילת מים מותפלים במי אקוויפר, סגירת בארות עם בעיות המלחה, עידוד השימוש במים מושבים ואף שימוש במי מאגרים. גידולים רבים הם בעלי דרישות מליחות ו-PH ייחודיות, ודורשים התייחסות מיוחדת לעניין זה. בנוסף ניתן להיתקל במצבים בהם המים כבר "מדושנים" (מי ביוב מטופלים) ויש לחשב את מנות הדשן בהתאם על מנת לחסוך ולא לגרום לעקת מלח....
אז יותר מסובך ממה שחשבתם נכון?
מתנתקים מהמשתלה
אסף בשן
לכל אחד כמעט יש היום משתלה ליד הבית. שינוע ומכירת צמחים הפכו לעסק פשוט יחסית וניתן להשיג כמעט הכל, בזול. אז מה בעצם הבעיה? כאשר אנו רוצים להתמקצע ולייצר תוצאות צפויות וטובות.
במקרה זה - אנו נשאף לקנות צמחים לפי דרישתנו "יד ראשונה משתלן". הבעיה היא שרוב השתלנים/משתלות הייצור אינן עובדות ב"מספרים קטנים" ולא ממש מתעניינות במגדל הביתי/קהילתי. מה הפיתרון? לגדל לבד את מה שאנחנו צריכים.
כל אחד, ואני חוזר - כל אחד, יכול להקים היום חממה. הציוד נגיש ובמחיר סביר, והתפעול יחסית פשוט (אם מתכננים נכון). לאחר שנקים תשתית נידרש ל-2 מיומנוית עיקריות - הנבטה והשרשה. כמעט כל צמח בעולם אפשר לרבות באופן עצמאי בעזרת הנבטת הזרעים שלו או השרשת ייחורים שלו. כל אחת מפעולות אלו מהווה עולם שלם בו שתלנים מתמקצעים כל חייהם...לכן כדאי להחליט על 4-5 מינים בהם אנו מעוניינים ומתמקצעים ולהתחיל לרוץ איתם. את היתר נשלים במשתלות איכותיות.
פותרים את בעיית המרחב
אסף בשן
המעבר המואץ לערים, יוצר בעיות רבות של זמינות קרקע, מים, אור, חמצן, אך גם מספק הזדמנויות חדשות. גגות וקירות חדשים נוצרים כל הזמן ויוצרים לנו בתי גידול חדשים.
אפשרות זו קורצת לרבים מאיתנו כיום, אשר ליבם נחמץ למראה גג שומם בו גדלים דודי שמש בלבד...אנחנו כבר מדמיינים את גן הירק והתבלין שנקים על הגג ומתחילים להתייעץ עם חברים. פתאום אנחנו שומעים מילים לא קשורות כמו - מהנדס, איטום, ניקוז, לחץ מים...מה הקשר לצמחים?? אז זהו שהאתגר העיקרי בגידול על גג או על הקיר הוא הנושאים שהזכרתי לעיל. לאחר שנפתור אותם נוכל לעבור לנושאים המעניינים באמת!
ויהי אור
אז מסתבר שאפשר להחליף את השמש
כולם יודעים שצמחים זקוקים לאור בכדי לעשות פוטוסינתזה ולייצר סוכר. מעטים יודעים שניתן לספק להם את האור הזה גם ללא אור שמש...גם כאן ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הLED מאפשרת להביא לכל בית את בשורת התאורה המלאכותית, ולגדל צמחים אפילו בארון (לא שיש לנו מה להסתיר כן?). אליה וקוץ בה, מדובר בהוצאה אנרגטית משמעותית, שמצריכה תכנון מדוקדק והבנה מעמיקה של דרישות הפריחה והפרייה של הצמח. לא מתאים לכל אחד.
ואם אין לי איפה לשים אדמה?
במקרה הזה נגדיל ונעשה, ונגדל על מים בלבד!
תכירו מילה חדשה. הידרופוניקה - גידול מנותק מצע. ללא אדמה. ללא קרקע. רק מים. אפשרי? בהחלט. כל עוד שורשי הצמח מקבלים מספיק חמצן, ונגישות גבוהה לחומרי המזון המומסים במים להם הם זקוקים, הצמח יכול לתפקד ואף לשגשג. נכון, עוד לא ממש אפשר לגדל ככה אקליפטוס, אבל ירקות, ובמיוחד אלו בהם אנו אוכלים את העלים, מתאימים מאוד לשיטה זו. שוב, שיטה זו דורשת היכרות עם מושגים כמו EC, ו-PH, עיסוק מסוים בהרכבת המערכת וחישוב לחצי המים, אך בסה"כ מדובר בשיטה שיכולה להתאים לכל בית. שיטה זו הולכת ומתפתחת בעולם, וכבר ניתן למצוא חוות גידול שלמות שמתבססות עליה בלבד...אל תישארו מאחור!
מזל טוב, אתם יכולים לקרוא לעצמכם חקלאים!
אז זהו ש...עוד כמה דברים קטנים
אסף בשן
הגדולה של אדמה (כן כן הבוץ הזה שאתם כל כך אוהבים שנדבק לכם לנעליים), היא כמות המזון לצמח שהיא אוגרת ואוצרת בתוכה, ומשחררת לאט לאט. כאשר אנחנו מגדלים במים בלבד, או אפילו במצע מנותק, מנת המזון ההתחלתית שהצמח מקבל נצרכת במהירות מסחררת, ואנחנו נדרשים להזין אותו שוב ושוב, כמו תינוק, או כמו אינפוזיה. פעולה זו טומנת בחובה סיכון רב, לצמח ולסביבה. אם נדשן (כך נקראת פעולת הזנת הצמח) מעט מדי, הצמח יהיה חלש, לא מועיל, ואפילו ימות. אם נדשן יותר מדי, הצמח יהיה חלש, אולי אפילו ימות, ועודפי הדשן שלא נקלטו על ידי הצמח עשויים להגיע למאגרי המים שלנו ולזהם אותם.
דישון זו אומנות. באמת. ישנם היום כל כך הרבה מוצרי מדף של דשן לציבור המגדלי הפרטי, וכל כך מעט לימוד והסברה...כל מי שמתכנן לעסוק בנושא חייב לפרגן לעצמו לפחות כמה שעות של לימוד יסודות הדישון.
אה כן...ויש עוד כמה יצורים שרוצים את המים והמזון שלנו..
אסף בשן
מזיקים, מועילים, אולי פשוט חרקים? ויש גם פטריות, חיידקים, וירוסים...
כמה שהתנאים שיצרנו כבר מזכירים לנו מעבדה, או חדר ניתוח, התנאים רחוקים מלהיות סטריליים. המים שמגיעים ממערכת המים הארצית, הדשן האורגני שלא נקטלו בו כל החיידקים, החור בחממה שדרכו נכנסים מזיקים מעופפים, הבוץ בנעליים שמכניס נבגי פטריות...כולם נחושים לייאש אותנו ולגרום לנו לוותר על המטרה שלשמה התכנסנו כאן - לגדל מזון ליד הבית. כמו בכל מאבק, היגררות למלחמת התשה הכוללת מירוץ חימוש עם חומרי ההדברה ה-כי חדשים וה-כי חזקים, תסתיים לרוב בחור בכיס ובמפח נפש. בנושאים אלו, אנו המגדלים, כבר למודי היסטוריה וניסיון, ויודעים כיצד לשלב בין השיטות השונות (הדברה כימית, ביולוגית, מניעה ועוד) על מנת לא לשבור קופת חיסכון, ועדיין להצליח להגיע לתוצרת.
אז בקיצור...אפשר לגדל שפע מזון בריא וטרי גם בעיר! רוצים לנסות?
אסף בשן
להרשמה, צרו עמנו קשר.