פרחים לשבת - קמליה

הוא נחשב לאחד הפרחים היפים בעולם. כשצילמתי אותו השבוע נראתה לי הקביעה די מוצדקת.

את השם והתהילה קיבל הפרח מכל מיני כיוונים. חיבור של מיסיונר ישועי, נערת ליווי עניה מאזור נורמנדי, סופר ומחזאי צרפתי ומלחין איטלקי. זאת לא התחלה של בדיחה.

השם קמליה ניתן לפרח ע"י קרל ליניאוס (1707-1778), בוטנאי שוודי שמיפה ועשה סדר באלפי סוגי צמחים תוך שהוא מעניק להם שמות ואפיונים שנשארו אתנו עד היום.
את השם קמליה, Camellia , הקדיש ל Georg Joseph Kamel (1661-1706), מסיונר יליד מורביה שבצ'כיה, רוקח, נטורופט ובוטנאי שהתגורר בפיליפינים ושפרט לעיסוקיו המיסיונריים עסק בחקר צמחיית המקום והצגתה לאירופה ולשאר העולם.

הצמח שייך למשפחת התאיים או משפחת התה, משפחת צמחים המונה כ-500 מינים. החשוב והמוכר במיני המשפחה הוא קמליה סינית (Camellia sinensis) ממנו מופק התה.

לתמונות נוספות של קמליה

נחמד וטוב אבל מה עם הגברת?

הגברת עם הקמליות (בצרפתית: La Dame aux camélias) הוא הרומן המפורסם ביותר שכתב אלכסנדר דיומא הבן (1824-1895), שיצא לאור בשנת 1848.
הרומן התבסס על פרשת אהבים של דיומא הבן עם הקורטיזנה מרי דיופלסי בשנת 1844. דיופלסי הייתה במקור נערה ענייה בשם אלפונסין פלסי מכפר באזור נורמנדי שהגיעה לפריז בגיל חמש עשרה והפכה תוך זמן קצר לזונת צמרת. היא שינתה את שמה, למדה קרוא וכתוב ושיעורי פסנתר, וביקרה לעיתים תכופות בבית האופרה של פריז ובהצגות בכורה בתיאטרון. את דיומא הבן פגשה כאשר שניהם היו בני עשרים. דיופלסי מתה משחפת בשנת 1847, בהיותה בת 23, זמן קצר לאחר פרידתם, לא לפני שהייתה מעורבת בפרשה דומה עם המלחין פרנץ ליסט. שנה לאחר מותה יצא לאור הספר.
הרומן עובד על ידי דיומא למחזה מצליח בשם זהה שעלה על בימת התיאטרון רק ב-1852, בשל בעיות צנזורה. מאוחר יותר כתב המלחין ג'וזפה ורדי את האופרה "לה טרוויאטה" בהתבסס על עלילתו כאשר ויולטה וואלרי ממלאת את תפקיד הקורטיזנה.
שמו של הרומן נגזר מהעובדה שדיופלסי נהגה להתהלך בציבור כשזר של פרחי קמליה בצבע לבן צמוד לגופה, במשך 25 ימים בחודש, ובצבע אדום ביתר ימי החודש. הפרח שצילמתי מייצג את חמשת הימים.
בפתח הספר מדגיש דיומא הבן כי מדובר בסיפור אמיתי, וכי כל הדמויות בסיפור, להוציא מרגריט, עדיין בחיים.

שנה מעניינת היתה 1848. אביב העמים בא לעולם, אותו גל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה.

קצת ציונות בסיסית

באותה שנה נולד ארתור ג'יימס בלפור, ראש ממשלת בריטניה. אותו אחד שכשישרת כשר החוץ הבריטי, 69 שנים לאחר מכן, ימסור לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד, את המסמך שקיבל את השם הצהרת בלפור.
ומאז אנו זוכרים כי לפני 100 שנה, ב-2 בנובמבר 1917 נקבע ונחתם ע"י הלורד ארתור ג'יימס בלפור כי בריטניה תתמוך ב"הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל".

שתהיה לכולנו שבת שלום.

כתב וצילם : אבי שפייזמן

לבלוג של אבי