מהם השיקולים המנחים אותנו בבחירת העצים לרחוב ?
כיצד נקבע היכן למקם את העץ, לאורך המדרכה.
האם מבנה הרחוב וצורתו משפיעים על הבחירה?
מה חשיבות הנתונים הפיסיים של העץ, כמימדי העץ, צפיפות, אחידות, נשירה כדומה.
מהם אפיוני אחזקת העץ המשפיעים על בחירתו, למשל השקיה ומחלות.

הגיע הזמן לשבת תחת הגפן המאדימה והתאנה המצהיבה ולהביט אל האלות העולות באש, אל כליל החורש, האשמר והרימון המזהיבים, שבהן התברכה ארצנו.

הרבה מאלו ניתן למצוא בגנים הבוטניים בישראל

שפת הבריכה מורכבת מאבני ג'מעין, סלע גדול מאבן, ונוצרת התחושה שהבריכה היתה שם תמיד.

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

כיצד נזהה צמחים חסכוניים במים?
בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים.

הדעות חלוקות לגבי רמת האחזקה שדורש גן צמחי תבלין וריח,  אך בהינתן התנאים המתאימים, אין ספק שמדובר בגן שצמחיו מספקים לבעליהן עוד צרכים בנוסף לנוי.