הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

כיצד נזהה צמחים חסכוניים במים?
בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים.

האם חשבתם על הגנן בזמן שנת השמיטה? הגנן והגן אחד הם, בשנה זו נח הגן, אוגר כוחות, וכך גם הגנן.
במאמר תמצאו אילו צמחים חסכוניים במים מתאימים לשנת השמיטה, וגם לגן עם תחזוקה מועטה.

גאופיטים הינם צמחים שפיתחו אברים תת-קרקעיים מעובים המאפשרים שמירה של מאגרי מזון. אברים כגון: בצלים, פקעות, קני-שורש ושורשים מעובים.
המאמר מלמד אותנו, מהם הגאופיטים הנשירים וגאופיטים ירוקי עד, האם להוציאם מהאדמה בסוף עונת הפריחה? 

לעיתים, בשעת בין ערביים שקטה, חולף בראשי עלה שאומר, שאולי בעצם, מתוך עשרה קבין של יופי, שירדו לעולם, תשעה נטלו שעות אלה.
שאולי בעצם, כל ההנאה מנפלאות הבריאה, טמונה ברגעים האלה- רגעי הזהב של הטבע- השזורים כאבני חן לאורך השנה כולה ומעטרים את ימינו בשלוה, בהתחדשות ובהפתעות