סחלבים אוהבים להשתל בסלסלות עץ, שורשי הסחלב האפיפיטי אוהבים להאחז בעץ הספוג במים וכך הם מדמים את הגידול בטבע, ביערות הגשם.
הסחלבים אוהבים הרבה סוגי עץ, ואינם אוהבים את עץ האקליפטוס והאורן הישראלי.
"

הידעתם שבאגס בממוצע כ-100 קלוריות?
האגס מיטיב עם מחלות קיבה כרוניות, לסובלים מלחץ דם גבוה, ואף לחולי סכרת. האגסים עשירים בנוגדי חימצון ובאשלגן ומספקים ( בממוצע) רבע מכמות הסיבים המומלצת ליום. ( באדיבות מועצת האגסים האמריקאית בישראל)

בחורף הישראלי, מגדילים בדרך כלל לצמחי הסחלב את מרווחי ההשקייה, אחרת הפטריות והבקטריות תוקפות. חייבים לתת לסחלבים להתייבש היטב בין השקייה להשקייה.
כמו כן ישנם סחלבים שנכנסים בחורף לתרדמה (בהתאם לארצות מוצאם) ואז לא משקים בכלל ובוודאי שלא מדשנים.

אם נגזום באופן קבוע את נוף העץ כדי להקטין את היקף הנוף, האם גם מערכת השורשים תקטן?
בגן הבוטני במקווה ישראל ישנה הדגמה מעולה לנושא. בגן עצי פיקוס השדרות הגדלים "ללא גיזום מאסיבי" ולהם מערכת שורשים ענקית . לידם שתלו באותו הזמן עצי פיקוס השדרות שנגזמים קבוע כגדר חיה ולהם מערכת שורשים מוגבלת ביחס לגודל לפני הגיזום.
המסקנה - אם נקטין את נוף העץ, באופן קבוע - נקטין גם את היקף השורשים.
כלומר - אם רוצים לצמצם נפח שורשים יש לגזום אותם במקביל לגיזום הנוף.

בישראל קיימים פרחים אדומים מועטים יחסית, והבולטים בהם הם הכלנית (כלנית מצויה), הנורית (נורית אסיה) והפרג (פרג אגסני). בגלל הדמיון בין הפרחים, ובפרט עקב צבעם האדום העז, רבים מתבלבלים ביניהם.

הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר). היא בעלת לפחות 5 עלי כותרת, ובדרך כלל קיימת טבעת לבנה סביב בסיס האבקנים השחור. לכלנית אין עלי גביע, אך שושנת עלים נמצאת מספר סנטימטרים מתחת לפרח.
אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית. גם לנורית לפחות 5 עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אך לה יש עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. בדרך כלל, עליה נוצצים יותר מעלי הכלנית ולעתים קרובות קרועים ובלויים יותר עקב פעילות החרקים האגרסיבית בתקופת פריחתה (סוף חודש פברואר ורוב חודש מרץ, תלוי במזג האוויר).
אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב (חודשי מרץ, אפריל, מאי ולעתים תחילת יוני). הפרג שונה מהכלנית והנורית. יש לו רק 4 עלי כותרת ובבסיסם כתמים שחורים גדולים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7% 99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94

בגלל הפיתוח המואץ, צבי היבשה בישראל הפכו לנדירים וגם בסכנת הכחדה.
חשוב מאוד לא לביית צבים, מעבר לזה שצבים הם חיות מוגנות, כל הגלייה של צב מסביבתו הטבעית, מונעת ממנו מפגש עם בני מינו ובכך נוצרת פגיעה ברבייה.
חשוב מאוד גם להשאיר שטחי בור לא מטופלים המשמשים להם כמסתור.
יש מספר גורמים להיעלמות הצבים:
1. הצטמצמות שטחים פתוחים- מובילה להקטנת שטחי מחייה ורבייה.
2. גידול בכמות הטורפים הלא טבעיים כמו חתולי רחוב, כלבים משוטטים.
3. צמצום שטחי מחייה, שמשמשים כמסתור ומזון ע"י עישוב שטחי בור.
4. כנראה שגם שימוש מוגבר בקוטלי עשבים, שגורם לתמותת צבים שאכלו עשבים שרוססו.

מכירים את צמחי האויר המשתרכים ומשתפלים מהעצים?
Tillandsia usnoides (Spanish Moss). הטילנדסיה מסוג זהף מתרבה חופשי על שיחים ועצים בגינה, מה היא אוהבת? : א) הרבה אור, אפילו שמש ישירה. ב) התזה יומיומית עם צינור מים, היא מוריקה כשקולטת מים. ג) אין לה בעיה עם רוח, גשם ואפילו ברד. ד) כדאי לדלל קבוצות צפופות היא אוהבת תנועת אויר. הישראלי הממוצע הורג אותה עם עודף מים, כך שאפשר לתת לה להתייבש ולהאפיר.

בישראל עקירה ונפילה בעקבות רוחות חזקות אינה שכיחה אבל אירועי שברים ונפילה של ענפים שכיחים הרבה יותר. מין עץ הגדל באזור משופע ברוחות יהיה בדרך כלל עמיד לרוחות ולשבר יותר מעץ שגדל באזור מוגן ונחשף לפתע לרוח עזה. חוזק זה נובע כנראה מהתחזקות רקמת העצה המשנית כתוצאה מתנודות הענפים במהלך גידולם. (מתוך מאמר שפורסם בעיתון האינטרנטי"יער" של קק"ל).