עוד כשבועיים מסתיימת שנת הלימודים במערכת החינוך העל יסודית. כחלק מתהליך הפרידה אני מקדישה את אחת מפעילויות הסיום לאיסוף זרעים, עבודה אותה אנו עושים יחד. התלמידים מרגישים את הסוף שקרב המלווה לעיתים רבות בחרדה, אי הגעה או אי רצון לעבוד בתחזוקת הערוגה ( קל יותר לעזוב מקום לא מטופל/ "מוזנח") לכן פעילות זו של איסוף ושמירת הזרעים לשנה הבאה מספקים לתלמידים תוך עשייה קבוצתית, ראייה אופטימית של המשכיות וערך מוסף שהם מקבלים מהגינה. מי שרוצה יכול לקחת הביתה ולחלק לקרובים וחברים. לאלה שלא רוצים אני מבטיחה כי אציין אותם ואת פועלם בשנה הבאה כשייזרעו הזרעים בדיוק כמו שהיה כשהם קיבלו את הזרעים. פעילות עם הרבה תקווה, המשכיות ופוטנציאל צימוח.

בזמן עבודה בגינה, כשאנו בקבוצה או בזוגות, ניתן להגיע לשיחות עמוקות ומרתקות עם התלמידים. הסביבה מעניקה רוגע ומאפשרת פתיחות יוצאת דופן.  המטופלים נפתחים ומדברים על הדברים שבאמת הכי חשובים להם בחיים...דפנה עשת אומרת: ״ תלמידים אמרו לי, שמה שלומדים בשיעור תקשורת ובשיעור כישורי חיים מתקיים בגינה״

משפט אחד שאמר לי אחד הנערים היום בזמן העבודה (בחממה)... ״המורה דווקא כייף לשוחח איתך, חבל שאין לנו שעת שיחוח במערכת״... המשפט הזה לא יוצא לי מהראש... זה מהדברים הקטנים האלה, שעושים את ההבדל ומאירים לנו את הדרך!