בעזרת הקטלוג ניתן למצוא על פי מאפיינים, את הצמח המתאים לכם.
סמנו ובחרו - האם הינכם מעוניינים בעץ או במטפס, בצמח גבוה, לצל, עם פריחה צהובה ועלים אפורים, השקיה מועטה שהוא רב שנתי ואתם מעוניינים שישמש כגדר חיה. עוד ועוד סינונים שיקלו עליכם למצוא את הצמח שחיפשתם.
עולמות התוכן באתר פותחים בפניכם עולם שלם של מידע, כתבות, תמונות וסירטונים בכל הנושאים הקשורים לצמחים. חפשו איזה עולם מעניין אתכם, הטיפול בגן ? מתעניינים בסוגי צמחים כדי להכין את הגן לחורף ? או אולי במו ידכם, לשדרג את מערכת ההשקיה? לחפש הפעלות לגיל השלישי או לילדים ? לטפל באמצעות גינון וגם הצעות למתכונים מגן הירק שלכם.
לבחירתכם, תמונות מכל הסוגים, צמחים, גינות, עציצים , ספסלים,אדניות, גנים בוטניים ועוד ועוד. גלרית תמונות מהארץ ומהעולם, שתתן לכם השראה ורעיונות לעיצוב הגינה שלכם.
מניסיון, ממליץ על שקיות אורגנזה שקופה/לבנה, בגודל 20 על 25 ס"מ כדי שישאר מרווח בין השקית לרימון עד להבשלה (ולא מצב בו הרשת נצמדת לרימון ומאפשרת הטלה דרכה) וכן דילול מקדים של פירות כפולים וגם לאורך הענף אם החנטה בשפע.
השקיות משמשות במשך 2 עונות וגם לעטיפת אשכולות שסק, ענבים ועוד.
"הצימבידיום איבד את הקשר עם הקרקע? בידוקו אם יש "עיניים", מתחת לעטיפות היבשות. אם יש, אלה התחלת פקעולים חדשים. שיתלו אותם במצע מאוורר ונקווה שיצליחו לגדול ולהצמיח שורשים. גם פקעול ללא עלים ושורשים, עם עין בריאה, יגדל וילבלב.
צימבידיום, אפשר לגדל מפקעול חסר שורש, בתנאי שלא נרקבה לו ה""עין"".
מתי מומלץ לבצע את החלקת הצמח? - אפשר כל השנה, אין להם תקופת תרדמה. חלוקת הצימבידיום, מעודדת פקעולים חדשים ומונעת התנוונות פקעולים במרכז הצמח.
לעידוד הפריחה - נקטום את הענף, בנקודה לאחר שמתפצל לשני חלקים ( נשאיר מקטע אחד בכל צד של ה״וי״ שנוצר לאחר הפיצול).
את החלקים שקטמנו מהזיגוקקטוס, נייחר כמו שמייחרים סוקולנט, מעט מאוד מים. נשתול שני פרקים סהכ, אחד בתוך האדמה שני מחוצה לה. השקיה בשפריצר כשאדמה עומדת להתייבש. ברגע שהשריש מומלץ לדשן בהומוס נוזלי עם ההשקיה מידי פעם.
ממליצה לדשן את כל הגינה וההויות הן חלק מזה, בדשן בשחרור איטי בחודשים מרץ-אפריל וביולי-אוגוסט. בנוסף לתת מעט הומוס להויות לפי הצורך בתקופת הפריחה או כאשר צמח נראה ''עייף''
המצע המתאים ביותר לשתילת קקטוסים וסוקולנטים הוא שני שליש אדמת שתילה ושליש פרלייט גודל 4. לקקטוסים וסוקולנטים שורשים עבים, מנסיוני טוף אינו מתאים להם , הוא בעל חורים גדולים המתמלאים במים, אשר מרטיבים את מצע השתילה . צמחים אלו אוהבים מצע שמתייבש מהר. הפרלייט אינו סופג מים, לכן מתאים יותר.
מומלץ לחפות את התערובת בגרגרים קטנים של חצץ סומסום או גרגרים של חלוקי נחל, כדי שבזמן ההשקיה הפרלייט לא יצוף למעלה.
אפשר להניח את הבטטה במים, אינה מפונקת כמו תפוח אדמה. הגבעולים יתפשטו ונהנה מצמח לבית.
ייחורים מגבעולים - אפשר 2-3 עיניים באדמה, מעל האדמה מספיק עין אחת. אם נשתול באביב, בסוף הקיץ נהנה מבטטות.
ניתן גם להטמין את הבטטה ישירות באדמה.
כאשר שותלים צמח חדש הוא צריך להתרגל לתנאים החדשים אליהם נקלע . כאשר יש הרבה עלווה, לצמח קשה לספק את כל הנוזלים שמתאדים דרך העלים ולכן נהוג להקטין את הנוף על מנת שהצמח יאבד פחות נוזלים וכך יהיה לשורשים יותר קל לספק את הלחות הדרושה.
הלילך המצוי דורש מנות קור גדולות יותר, מגיע לגובה רב יותר, ריחו עז יותר פורח בגוונים של לילך סגול בהיר לבן ועליו בצורת לב.
לילך פרסי, עליו יותר צרים ופורח בסגול.
הסיבה הסבירה ביותר לכך היא מעבר של הצמח מחממה לחה לסביבה יבשה יותר והשוק שהצמח מקבל עקב כך. ההמלצה היא לרסס במים מספר פעמים ביום על העלים והשרשים החיצוניים. לא לחשוף את הצמח לחום או קרינה ישירה ולהשקות כרגיל עם ייבוש בין ההשקיות. בפריחה הבאה יהיה בסדר
הידעתם שהחודשים בהם החדקונית פעילה ביותר הם חודשי הסתיו והאביב?
הסתכלו על העץ מקרוב, חפשו תעלות בעץ, ענפים מתים ( יותר מהרגיל), הסתכלו מסביב לעץ האם יש עדויות כמו סיבים שמשמשים הגנה להטלת הביצים.
חפשו באתר שלנו כתבות על הטיפול בחדקונית.
הפקעות שתולות בעציצים ואדניות. כשהצמח מתיבש, אני מזיזה את העציץ עם הפקעות לאזור לא מושקה, לא עוקרת ולא מוציאה את הפקעות מהקרקע. לקראת העונה החדשה מדללת וטומנת בכלים נוספים.
מונברטיה או כסמנטה אומנם מאותה משפחה כמו הקרוקוסמיה אבל אלו צמחים שונים בעלי צורת פריחה שונה . המונברטיה גדלה בחורף ופורחת באביב בעוד הקרוקוסמיה נובטת באביב וגדלה לתוך הקיץ ופורחת בקיץ . צורת הפקעת של שתיהן שונה . לקרוקוסמיה פקעת בצורת כדור בעוד לכסמנתה פקעת שטוחה הדומה לפקעת הסיפן . הכסמנטה גבוהה יותר מהקרוקוסמיה ומופיעה ב-2 צבעים כתום וצהוב בעוד שלקרוקוסמיה יש מספר זנים כולל לוציפר המפורסם שהוא בעל גוון אדום.
איך מייחרים זה שיעור. לדוגמא, בצמח סולנום רנטונט מציע לבחור ייחור חצי מעוצה בעובי של עפרון באורך של בין 10 ל-12 ס״מ. לבחור ייחור עם לפחות שני פרקים ושלש עיניים. חותכים ישר מתחת לעין התחתונה ובאלכסון מעל לעין העליונה. זה עוזר למנוע בלבול עם תקיעת הייחור במצע לשמירה על כיוון הצמיחה ולמניעת הצטברות מים על החתך העליון למנוע רקבון. את החתך התחתון יש לטבול באבקת הורמון שנקראת הורמוריל T8. למלא כוסיות או עציצים קטנים במצע גידול מאוורר היטב ומושקה היטב. לנעוץ את הייחור ולשמור על אווירה לחה וחמימה בסביבות 24 מעלות. שיהיה בהצלחה.
נהוג לשייך לקטליאות את כל אוהבי האור ואפילו שמש בוקר/ערב.
לשייך לאונצידיום את אלה שחייבים יבוש חזק בין ההשקיות (באלבים רחבים/גדולים).
לפאלנופסיס את אוהבי הצל ומעט אור.
שם הסחלב הוא Dendrobium pierardi ( חפשו בגלרית התמונות באתר). הוא מוציא שתילונים קטנים על הענפים המבוגרים.
אלו מוציאים שורשי אוויר וניתן לנתקם מצמח האם כאשר השורשים מתארכים. שותלים בעציץ קטן - והרי לכם צמח חדש שיפרח בשנה הבאה.
לסחלבים יש הילה מסתורית ומיתוס שהם קשים לגידול. אבל, יש מספר סוגים שניתן לגדל בארץ ללא בעייה אם שומרים על כמה חוקי בסיס. הראשון - להיזהר מהשקיית יתר!
הידעתם שניתן ליצור גיזום מכוון בורדים?
מה הכוונה?
אם אתם רוצים שהורדים יפרחו בפסח, יש לגזום אותם בט״ו בשבט. גוזמים כשמונה שבועות לפני הפריחה, ובחג הפסח תהנו מפריחה שופעת של הורדים בגינה.
לא מומלץ להוסיף אדמה, למשל חמרה לעציצים.
צריך לשתול במצע גידול אורגני מאוורר היטב, כמו כבול.
אדמה כשהיא בתוך כד או עציץ הופכת ל׳יציקת בטון׳.
זה לחלוטין לא דומה לשתילה באדמה.
צמח צריך באזור השורשים מים, דשן ואוויר. שימו לב שגם במצע מאוורר השורשים רצים להיקף מיכל שם יש להם הכי הרבה אוויר.
פרחים בהירים בולטים במיוחד בחשיכה - כיוון שהם מחזירים אור (תאורה מלאכותית, וגם אור ירח לדוגמא) .
פרחים בצבע כהה, למשל בסגול כהה, כמעט ולא יראו בלילה, כיוון שצבע כהה בולע את קרני האור.
שיתלו לנסיון וינקה לבנה ווינקה ורודה, ושימו לב להבדל.
בסוף החורף ניתן לייחר רוזה אינדיקה המשמשת כנה של ורדים. לקחת חתיכת ענף, (לא להכניס לצנצנת מים) , לשתול באדמה או בעציץ עם תערובת שתילה במקום מוצל ולשמור על לחות. (הכנה היא החלק התחתון, בעל השורשים).
מסתבר שהסרפדים מתאימים לסלט, קציצה, בורקס ופשטידה. יש בהם הרבה ברזל והם משמשים גם כצמח מרפא. טרם ניסינו - אך אומרים שכדי להפיג את העקצוץ, מומלץ להשרות במים קרים, לטלטל את העלים לאחר מכן, עד שהצריבה תעלם. חולטים עד ריכוך וטוחנים בהתאם לצורך. את המים המרירים שנותרו מהחליטה , ניתן לשתות.
הימצאות שלשולים בקרקע מעיד על אדמה פורייה ובריאה. בקיץ הם מחפשים לחות ויורדים לעומק האדמה ובחורף עולים למעלה. ניזונים מחומר אורגני כמו קומפוסט ומפרקים אותו דרך הקיבה שלהם. הצואה שלהם יוצרת אדמה פורייה מאוד. בנוסף מאווררים ומתחחים את האדמה.
הידעתם מה מקור השם נרקיס?
הפרח קרוי על שמו של נרקיסוס. על פי המיתולוגיה היוונית נרקיסוס ראה יום אחד את בבואתו משתקפת במים והתאהב בדמותו. במקום מותו צמח פרח הנרקיס, שהוא פרח לבן וריחני. ומכאן שמו של הפרח נרקיס.
נשאלה שאלה, מדוע לא מתפתחים כדים בצמח הטורף כדנית?
תשובה - ניתן לדשן בדשן סחלבים מדולל (עודף דשן ולחות נמוכה יביאו להתפתחות עלים אך לא יתפתחו בהם כדים).
סחלבים אוהבים להשתל בסלסלות עץ, שורשי הסחלב האפיפיטי אוהבים להאחז בעץ הספוג במים וכך הם מדמים את הגידול בטבע, ביערות הגשם.
הסחלבים אוהבים הרבה סוגי עץ, ואינם אוהבים את עץ האקליפטוס והאורן הישראלי.
"
המלצה לטיפול נגד מחלות ומזיקים בסחלבים - להגמיע את העציץ (כלומר לטבול את כל הכלי עם השורשים למספר דקות) במיכל גדול עם - 10 ליטר מים שעורבבו עם 10 סמ"ק קונפידור.
יש הפועלים כך כטיפול תקופתי, ויש כאשר הופיעו המזיקים.
נראה שבאופן כללי, לא מומלץ להשקות את עלי הבגוניה כי זה גורם לרקבון. מומלץ להשקות את האדמה בלבד, כאשר יבשה.
ישנן סוגי בגוניות שהשקיית העלים אינה בעייתית, אך חשוב לזהות אותן בוודאות.
כשהנבגים חומים - לוקחים מעטפת נייר ופשוט משפשפים את העלה. הנבגים היבשים ינשרו למעטפה.
קחו מיכל שקוף של סלטים - בנפח של חצי ליטר, הניחו בו תערובת עציצים וחטאו עם מים רותחים.
כשהמיכל מתקרר - פזרו את הנבגים ועליהם פזרו שכבה דקיקה של תערובת.
סיגרו עם מכסה ושימרו את המיכל במקום אפלולי ולח. (רצוי בחממה).
תוך כמה זמן פני האדמה יתכסו במעין טחב ירוק הנקרא פרוטליה.
ממנו יצוצו עלים קטנים - ספורופיטים.
כאשר הם יגדלו לכדי צמחים , ניתן להעתיקם לעציץ משלהם. בהצלחה!!!
מידי פעם לרסס קלות על פני העציץ עד לנביגה.
השקיית הפאפים (Paphiopedilum) - רצוי להשקות את המצע בלבד ולא את הצמח כולו.
ניצני הפריחה רגישים לריקבון לכן אסור שישארו רטובים.
לכן אם מבצעים השקיה או התזה מלמעלה חשוב לבצעה מוקדם בבוקר, כדי שהטיפות יתייבשו.
קטליאה, הכלאה של מינים גדולים מברזיל. אחרי פריחתה רצוי להמעיט לתקופת מה בהשקייה.
אוהבת המון אור, מצע אוורירי ויבוש טוב בין ההשקיות.
נהוג לסדר את הסחלבים בבית/ חממה בתנאי גידול אלו -
קטליאה - אור, השקייה, איוורור, דישון.
פאלנופסיס - פחות אור, איוורור, דישון, יותר רטיבות בשורשים, אך בכל זאת לייבש בין ההשקיות.
בחורף הישראלי, מגדילים בדרך כלל לצמחי הסחלב את מרווחי ההשקייה, אחרת הפטריות והבקטריות תוקפות. חייבים לתת לסחלבים להתייבש היטב בין השקייה להשקייה.
כמו כן ישנם סחלבים שנכנסים בחורף לתרדמה (בהתאם לארצות מוצאם) ואז לא משקים בכלל ובוודאי שלא מדשנים.
"אספרג מנוצה מתפשט בגינה בקלות, בכל אזור מוצל עם השקיה. הצמח דוקרני ואנו רוצים להפטר ממנו. כיצד?
הפתרון הוא לחפור ולהוציא את הפקעות מהקרקע. הבעיה שלעיתים הפקעות עמוקות וקשה להוציאן. במצב זה יש לגזום את הצמח כל מספר ימים ולא לתת לגבעולים לצמוח מעל גובה של 20 ס״מ. העלווה עושה פוטוסינטזה ומחזקת את השורש. בסוף הצמח יתנוון."
אם נגזום באופן קבוע את נוף העץ כדי להקטין את היקף הנוף, האם גם מערכת השורשים תקטן?
בגן הבוטני במקווה ישראל ישנה הדגמה מעולה לנושא. בגן עצי פיקוס השדרות הגדלים "ללא גיזום מאסיבי" ולהם מערכת שורשים ענקית . לידם שתלו באותו הזמן עצי פיקוס השדרות שנגזמים קבוע כגדר חיה ולהם מערכת שורשים מוגבלת ביחס לגודל לפני הגיזום.
המסקנה - אם נקטין את נוף העץ, באופן קבוע - נקטין גם את היקף השורשים.
כלומר - אם רוצים לצמצם נפח שורשים יש לגזום אותם במקביל לגיזום הנוף.
מומלץ להדק את הצמח של השלוחה לתוך אדמת עציצים לחה עם חתיכת חוט חשמל המכופף בצורת האות U, כך השלוחה תהיה צמודה למצע ותפתח שורשים. מומלץ להשאיר את השלוחה מחוברת לצמח האם לפחות חודש להתבססות.
אפשר גם פשוט להניח את השלוחה על קרקע לחה, היא תפתח שורשים, לאחר כחודש, ניתן יהיה לנתק את השלוחה מצמח האם.
בגינות מרפסת וגג משתמשים בעציצים ומיכלים ואדניות עם דופן עבה בלבד שאפשר לקדוח בצד הדופן האחורי, חור ניקוז אחד בגובה עד 5 ס"מ מהקרקעית .
לחור בקוטר 20 מ"מ מחברים נקז טכנורם ומדביקים אותו במלט אפוקסי. דבקים אחרים יסדקו במשק הזמן ותהיה נזילה. המלט האפוקסי מדביק היטב את האביזר לעציץ כמו הלחמה.
את האביזר מחברים לצינור ניקוז שאוסף את עודפי ההשקיה והגשם ומעביר אותם לחור הניקוז/מרזב של הגג/מרפסת.
כל העציצים והאדניות מחוברים באותה צורה. הגג/מרפסת נשארים נקיים ויבשים.
מומלץ להעמיד את העציצים והאדניות על לבני אקרשטיין כדי שלא יעמדו על הרצפה ותהיה אפשרות לנקות ביעילות מכל הפינות ולא יאספו עלים ופרחים יבשים שיצברו לחות.
תפוח אדמה אינו פקעת - הוא למעשה גבעול, ואפילו נראה את תהליך ההטמעה (פוטוסינטזה) כאשר בשמש תפוח האדמה הופך ירוק, ומפתח עיניים. למעשה, התהליך מתחת לאדמה הוא - מבסיס הגבעולים מתפתחים גבעולים תת-קרקעיים (הסטולונים), שצמיחתם אופקית והם מסתיימים בפקעת בצורת גבעול מעובה, שהיא תפוח האדמה המוכר לנו.
ניתן לאכול חבושים בצורת הטבעית ללא בישול. יש להקפיא ולהפשיר את החבושים, כך הם הופכים למתוקים, מתרככים ולא קשים וללא עפיצות.
עושים את זאת גם עם תמרים צהובים....למי שלא אוהב את הטעם הטרי
ההויות נמצאות בחממת הסחלבים ומקבלות ריסוס יומיומי להעלאת הלחות.
התנאים של ההויות והסחלבים מאד דומים, רובם גדלים ביערות הגשם הלחים.
מה שחשוב, כשמגדלים אותם בעציצים, שהמצע יהיה אוורירי ותהיה תנועת אויר ליבוש המצע, לחות יחסית באויר, כמה שיותר יותר טוב.
שאלה - איך מרכיבים מצע חומצי ואיך הופכים מצע קיים (של גרדניה , למשל) לחומצי יותר?
תשובה - נוסיף חומץ למי השתיה של הצמח. כף לליטר, נשקה בהדרגה.
שאלה - האם יש חשש שהקרקע תהיה חומצית מדי כתוצאה מעודף השקיה ?
תשובה - הקרקע לא תהיה חומצית ...היא כל הזמן מבסיסה בארץ.
כדאי לרכז יחד את הצמחים שדורשים קרקע חומצית. טיפול בצמח בעציץ יותר פשוט מאשר בגן במקרה של קרקע חומצית . למשל - מומלץ לגדל גרדניות והורטנסיות בעציץ...כך קל לשלוט על הרכב האדמה.
מי יודע מה משותף לכל הקקטוסים מסוג גימנוקאליציום (Gymnocalycium) ולמה קוראים להם ככה?
מקור השם ביוונית: גימנו = עירום, קאליקס = גביע, ניצן. הכוונה לניצני הפרחים של הקקטוס הזה - בניגוד לכל יתר הקקטוסים, להם יש ניצני פרחים מכוסים באוראולה (ריקמה שעירה), לגימנוקאליציום ניצנים חלקים לחלוטין. לכן ניתן להם השם ״ערומי ניצן״. זה מה שמייחד את סוג הקקטוסים הזה וזה הסיפור שמאחורי השם.
From the Greek words gymnos, meaning naked and kalyx, meaning bud
הנמלים זקוקות לסוכרים למלכה שלהם, לתהליך הריבוי. הן משתפות פעולה עם הכנימות. תהליך זה נקרא סימביוזה, שיתוף פעולה. הנמלים יודעות איזה צמחים הכנימות מעדיפות. סורקות את השטח ומביאות את הכנימות לצמחים. הכנימות שמוצצות את לשד התא של הצמחים מפרישות סוכרים הנקראים ״טל דבש״, למה, כי זה נראה כמו טיפת טל. הנמלים מגינות על הכנימות מאויבים טבעיים ולוקחות מהן את טל הדבש. שיתוף פעולה מושלם. לכן כדי להימנע מכנימות בבית ובחצר יש להדביר או למנוע מהנמלים להגיע לצמחים.
אשבריות Echeverias בעיקרון הן צמח לשמש אבל בארץ קשה להן אז מומלץ בחצי צל. לפחות 6 שעות קרינת שמש מסוננת.
השקיה תותאם לגודל העציץ והמיקום וחשוב ניקוז מעולה.
לאזור הגג ניתן להשקות בקיץ יום כן יום לא.
השקיה יומיומית תתאים להן בתנאי שהעציץ טרקוטה והקרקע תתייבש במהירות.
לכן כדאי ללמוד את הצמח וסביבתו.
השקיה בעזרת משפך או צינור?
אם יש זמן תמיד רצוי להשקות בעזרת משפך כי אז העלים לא מקבלים את סימני המלח שבמים.
אם יש לנו אוסף גדול של עציצים ואין זמן להשקות כל עציץ בנפרד, נוסיף לקצה הצינור אקדח מים עם ידית שהיא ספריי ונשקה באמצעותו. נשתדל לא להשקות על העלים, אלא על הקרקע בלבד.
סוקולנט אוגר מים בעלים ובשורשים.
הטעות היא להתייחס רק לתערובת, האם לחה, רטובה או יבשה.
מומלץ לגעת בעלי הסוקולנט. כשהעלה רך מידי זה עודף השקיה. העלה אמור להיות קשה במגע, זה אומר שיש לו את מידת המים הדרושה.
גם אם לא נשקה ארבעה ימים או שבוע הוא יישרוד.
מדוע אנו נגד שמוש במפוח עלים?
1. מהווה מפגע רעש בלתי נסבל.
2. מהווה מפגע זיהום אויר רציני, כל שימוש במפוח מעלה עמוד אבק שגובהו כ 10 מ' שכולל חלקיקים מזהמים.
3. שימוש במפוח פוגע פגיעה פיזית בצמחיה גם ע"י משב הרוח וגם ע"י העפת אבנים קטנות וכדומה.
4. חושף את מערכת השורשונים העליונה של עצים ושיחים לפגיעה.
5. מעיף מהערוגות, חיפוי של עלים שחיוני לעצים כבידוד גם בקור וגם בחום ומשמש להם כחומרי הזנה.
מתי מומלץ לקטוף את המנגו מהעץ? כדי להינות מפירות מתוקים כדאי להמתין שהמנגו יפול מעצמו. הוא הכי מתוק כשהוא בשל ונופל לבד. אם אפשר - כדאי לבדוק כל בוקר האם נפל מנגו. נאספו ונניח במקרר.כשנחזור מהעבודה, יחכה לנו ממתק מהטבע.
את זרעי התירס זורעים ישר באדמה במרחק 15 ס"מ בין זרע לזרע ובשורות. ההאבקה מתבצעת על ידי הרוח ולכן צריך מספר שורות ולא שורה ישרה אחת. החלק הזיכרי עם האבקה הינו הציצית שבראש הצמח והשחלה הינם הקלחים המתפחים בחיק העלים . יש לדאוג שתגיע אבקה . השקיה מדי יום.
אחת משיטות ההנבטה של זרעי היפאסטרום. קערה עם מים. כאשר הלקט הזרעים נפתח ואוספים את הזרעים השחורים יש למין אותם בגלל שלא כולם מפותחים כראוי. צריך למשש כל זרע ולודא שיש לו במרכזו עובי וגרעין.זרעים ללא גרעין במרכזם אינם טובים.
כאשר החיבור של הפרי לצמח מתחיל להתיבש, זה סימן שפרי מבשיל. העוקץ הוא החיבור בין הפרי לצמח. כאשר החיבור הופך לצר יותר, זה סימן שהצמח אט אט מפסיק לקבל הזנה מצמח האם.
שאלה: החתולים שלנו נוהגים לעקור את השתילים החדשים, ואת הצמחים בגן הירק, כיצד נרחיק אותם? ......תשבה: נסו 'לשתול' שיפודים, או מזלגות חד פעמיים סביב הצמח. זה ירחיק אותם. יש המציעים גם לפזר קינמון. עדכנו אותנו אם זה עזר.
בצל מאכל קטן שנקרא שאלוט. בצל זה בעל טעם עדין ומיוחד ונחשב לתוספת נאותה למטבח . השאלוט בניגוד לבצל רגיל גדל בתקופת הקיץ ובחודש אפריל זה הזמן המתאים לטמון אותו. אפשר לרכוש בכל סופר. בנוסף בצל השאלוט אינו פורח והוא מתרבה על ידי יצירת מושבת בצלים סביבו . הוא מוציא עלים כמו בצל רגיל וניתן להשתמש בהם לסלט כמו בצל ירוק. בסוף הקיץ מוציאים מהאדמה. את הבצלים הגדולים יחסית מעבירים לשימוש במטבח ואת הקטנים שומרים במקום מאורר עד לאביב להטמנה מחדש. אפשר גם לטמון בעציץ, אדנית או באדמה. בהצלחה. כיצד נדע שהבצלים מוכנים למאכל? כאשר העלים מתחילים להתיבש . בדרך כלל בסוף הקיץ.
מטרת הנילון על הקרקע למנוע מגע בין התותים לאדמה למניעת רקבון. מעל לתותים, על הקשתות ,יש נילון נוסף. בלילות ובימי גשם נשאר סגור. התותים מתחילים להניב בחורף תחת הנילון. ההשקיה היא באמצעות טפטפות מתחת לניילון.
במיוחד באביב, אנשים נתקפים בנגיף אל-עג'לה מן א-שיטאן "החיפזון מהשטן"
ממהרים לעקור עשבי חורף, לרסס את השבלולים, ואת הכנימות שהתחילו להתגלות בפזיזות של מתעוררים
מהרסייך ומחרבייך מהמהירות באו. מהגישה של זבנג וגמרנו.
אין גמול על חריצות במהירות מופרזת...רק יותר צרות בעתיד
המזיקים של האביב נטפלים לעשבי החורף שעומדים לגמור את חייהם. אם נחסל את העשבים בבת אחת, ׳הלך׳ על התרבותיים...
בהדרגה, תוך כדי התבוננות...ואם צריך להעלים אוייבים, לא בחרבך ולא בקשתך...וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם...חכו לאיזון אקולוגי
טפטפות מווסתות, דואגות לווסת את כמות המים העוברת דרכן. על הטפטפת רשום כמה ליטר בשעה. 1,2,4, או 8 ליטר בשעה. תוכלו לראות את המספר - בתחתית הטפטפת או (קצת קשה לראות) בחור העגול של הטפטפת. בדרך כלל גם צבע הטפטפת מצביעה על הספיקה שלה. חום 1 ליטר לשעה, אדום 2, וכו׳.
ישנן 2 סוגי טפטפות - טפטפות עם הברגה המיועדות להתברג בקצה צינור השקיה לעציצים. וטפטפות נעיצה, עם קונוס המיועד להנעץ לאורך צינור ההשקיה. טפטפת נעץ (עם הקונוס בקצה) נועדה להנעץ בתוך צינור ראשי 16/20 מ"מ. היא יכולה להיכנס גם בצינורית 5/7 מ"מ שבדרך כלל משמשת לממטירונים/מתזים. טפטפת עציץ היא בעלת חוד כמו הברגה ונועדה להתברג לצינורית קוטר3/5מ"מ. אם הטפטפת קופצת מהצינורית הסיבה יכולה להיות מלחץ גבוה מדי (אין וסת לחץ לטפטפות) , או שהטפטפת לא בצינורית המתאימה.
עגבנייה כדאי לגדל עם בזיליקום אבל היא לא משתלבת טוב עם מלפפון, כרוב משתלב טוב עם חסה או סלק אבל לא עם תפוח אדמה ורבים מציעים לשלב גידול של תירס עם דלעת ושעועית.
האם הסגול הוא הצבע הכי קרוב למקור, או כיוון שפטוניה מקורית בר נראית כמו טבק מכונף...דוקא המקור אדום/לבן.
בכל מקרה בפטוניות יש ריח רק לפרחים בגווני הסגול.
שניהם Cypripedioideae...ההבדל העיקרי הוא שסיפריפדיום הוא בעל עלים רחבים בעוד שפפיופדילום ופרגמיפדיום הם בעלי עלים צרים. בנוסף, רוב הפרגים הם צמחי מים וצורתם קצת שונה (צריך להתרגל כי קשה להגדיר את ההבדל בפרח). הבדל נוסף הוא שכל הפרגים למיטב זיכרוני מרובי פרחים בעוד שפאפים רק חלקם הקטן.
הידעתם? כי ט״ו בשבט
וסליחה לכל הנוטעים...
אין זה חג נטיעות...
כלל וכלל לא...
זה יום בו העצים מתחילים לשתות את המים שנאצרו באדמה ולהעלות שרף לכדי פרחים. יום התחדשות - וטוב גם לנו כך. חוץ מזה זה יום (כמו ט"ו באב) המסמן את מחצית השנה לתרומות, מעשרות ופירות שביעית.
נחליף את הקרקע בעציצים כל שנתיים שלוש, ונעביר למיכל גדול יותר. נוציא את הצמח מהקרקע, נגזום את החלק התחתון של השורשים, לעידוד צמיחה ומניעת מחלות. נשאיר את הקרקע הקיימת סביב בית השורשים. בעציץ נשתמש בתערובת 'בנטל 15', בחלק התחתון והעליון של המיכל, ובמרכז המיכל נוסיף תערובת 'בנטל 25', שמכילה פחות טוף (וסופחת יותר מים).
בשיא הפריחה השיח עטור בפרחים רבים ומרהיבים. פרח האחירותם הוא פרח קטניתי טיפוסי - הוא נראה כסירה עם משוטים ומפרש. החרק המבקר בפרח, במיוחד דבורי עץ גדולות, גורם בכובד גופו להפתחות הסירה ולהתפוצצות אבקה המלכלכת את גופו, כך הוא מעביר אותה מפרח לפרח. מנגנון התפוצצות זה יעיל מאד, אולם קורה בכל פרח רק פעם אחת.
ההאבקה של נורית אסיה, צמח בר, נעשית בעיקרה על-ידי פרחיות (חיפושיות, זבליות-פרחים מהסוג אמפיקומה), האוכלות מן האבקה השופעת ועוד נותרת אבקה כדי להאביק פרחים שכנים. הפרחית רואה צבע אדום ונמשכת אליו, בעוד המאביק הרגיל, הדבורה, אינו רואה כלל צבע אדום.
בישראל קיימים פרחים אדומים מועטים יחסית, והבולטים בהם הם הכלנית (כלנית מצויה), הנורית (נורית אסיה) והפרג (פרג אגסני). בגלל הדמיון בין הפרחים, ובפרט עקב צבעם האדום העז, רבים מתבלבלים ביניהם.
הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר). היא בעלת לפחות 5 עלי כותרת, ובדרך כלל קיימת טבעת לבנה סביב בסיס האבקנים השחור. לכלנית אין עלי גביע, אך שושנת עלים נמצאת מספר סנטימטרים מתחת לפרח.
אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית. גם לנורית לפחות 5 עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אך לה יש עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. בדרך כלל, עליה נוצצים יותר מעלי הכלנית ולעתים קרובות קרועים ובלויים יותר עקב פעילות החרקים האגרסיבית בתקופת פריחתה (סוף חודש פברואר ורוב חודש מרץ, תלוי במזג האוויר).
אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב (חודשי מרץ, אפריל, מאי ולעתים תחילת יוני). הפרג שונה מהכלנית והנורית. יש לו רק 4 עלי כותרת ובבסיסם כתמים שחורים גדולים.
אבקת הפרחים של פרח המרווה עתירה בחלבון ולכן מהווה משאב יקר גם לצמח המייצר אותה וגם למאביקים המבקרים בפרחיו.
הסתרת האבקה ומיקום ממוקד שלה על גוף המאביק מאפשרים לצמח להסתפק בייצור כמויות קטנות של אבקה, וכך למקסם את סיכויי רבייתו תוך השקעת מינימום משאבים.