צמחי בר בגן הנוי, חלק ב׳

שיטות אגרו–טכניות

כאמור, לצמחי בר דרישות אגרו–טכניות השונות לעיתים מאלו של צמחים אחרים השתולים בגן. כדי לשלבם עם צמחי תרבות, ניתן לנקוט בשיטות אגרו–טכניות דוגמת השקיה באמצעות קווי השקיה נפרדים לקבוצות צמחים שונות, וכן טיפול בעשבים באמצעות כיסוח או שימוש בחיפוי. כך תימנע השפעת קוטלי עשבים על נביטת צמחים עונתיים והצצת גיאופיטים.

בדיקה, אקלום וברירת זנים ומינים המתאימים לגן

קיימים צמחי בר רבים שנראה כי קיים אצלם פוטנציאל להשתלב בגן הנוי.
צמחים דוגמת אכילאה ריחנית, געדה כרתית, מישויה פעמונית, מיני קדד, דודבדבן שרוע ועוד, אך דרישות הגידול של צמחים אלו עדיין אינן מוכרות.
יתכן והדרך להכניסם לתודעה הגננית יכולה להיות על ידי יצירת חלקת תצפית, דוגמת חלקת התצפית לצמחים רב–שנתיים שהוקמה על ידי עיריית ירושלים. חלקה שכזאת יכולה להיות מוקמת בשיתוף גנים בוטנים, שיספקו זרעים ושתילים. לאחר שיושגו נתונים לגבי אופן גידולם ומידת הצלחתם של צמחים שונים, ניתן להציע למשתלות ליצור מהם שתילים.

שתלנות

שתלנות של צמחי בר נדרשת כדי לעודד את שילוב צמחי הבר בגן הנוי.
בנושא זה ישנו מצב של "ביצה ותרנגולת", פעמים רבות גננים וחובבים מחפשים צמחי בר לגנם, אך אלו אינם מצויים במשתלות, ולעיתים קיים מצב הפוך בו שתלנים מייצרים צמחים, אך אלו אינם מוכרים דיים ונותרים על המדפים במשתלה.

על השתלן המעוניין לקדם את נושא צמחי הבר לעבור כמה וכמה "משוכות":
  בשלב ראשון עליו לקבל היתר מרשות שמורות הטבע והגנים כדי לאסוף חומר ריבוי מן הבר.
  בשלב השני עליו ללמוד את שיטות הריבוי של הצמחים המבוקשים, ולאחר מכן לברור מינים וזנים.

פיתרון של בעיות אגרו–טכניות אפשרי לאחר לימוד. לדוגמא, כדי למנוע את השונות בנביטת צמחים חד–שנתיים, ניתן להנביט את הזרעים במשתלה ולמכור לציבור שתילונים בכוסיות או במגשי "חיש–שתיל". דבר זה יאפשר גם את שילובם עם צמחים חד–שנתיים תרבותיים, שיישתלו בעונות שונות.
במשתלות המכירה יש להעמיק את הידע וההיכרות של המוכרים והיועצים למיניהם עם צמחי הבר ודרכי גידולם; כך יוכלו להזרים את הידע לציבור הקונים ולהדגיש בפניהם את היתרונות והאפשרויות בשילוב של צמחי הבר. כמובן, שעם העמקת הידע יש להגביר בהתאמה את מצאי השתילים במשתלה (הן במגוון והן בכמות).
 דרך נוספת לקרב את צמחי הבר אל הקונים, היא באמצעות הקמת פינות הדגמה במשתלות, שתתבססנה על צמחי בר, או על שילובם עם צמחים אחרים. כדאי ליצור פינה בה בכל עונה מוצגים צמחי בר אשר נראים במיטבם. כך גם תתאפשר הכרת רצף של צמחים בעלי אפקטים קישוטיים, המתבטאים בעונות שונות, דבר המאפשר גן נאה בכל עונות השנה.

מהנעשה בארץ בשילוב צמחי בר בגינון הציבורי

בחלק מן היישובים בארץ כבר מלבלבת המודעות לשילוב צמחי בר בגן הנוי.
אסתר, תושבת היישוב קורנית תיארה לפני את שמתרחש ביישובה וביישובים סמוכים. לדבריה, בגינון הציבורי יש אזורים שמוקצים במיוחד לגידולי בר, כך קל יותר לטפל בהם. בקורנית יש אזור הנקרא "הבוסתן" ובו נשתלו עצי פרי האופייניים לארץ דוגמת פיקוס התאנה, מיני תות ורימון מצוי. עצי פרי אלו משולבים עם צמחי בר שצמחו באזור זה במקור, כמו אלת המסטיק, אלה ארץ–ישראלית ואלון מצוי. בנוסף לצמחי הבר המקומיים נשתלו ונזרעו פרחי בר. בכניסה למנוף לדוגמא, הוטמנו פקעות רבות של כלנית מצויה, מהן "הציצו" פרחים "הצובעים" את צידי הכביש.
הגנים בקרית–טבעון, כמעט כולם, הם שילוב של צמחיית היער הטבעי עם הגינון התרבותי. מחלקת הגינון משתדלת שלא לפגוע עוד, על ידי פיתוח, בצמחייה הקיימת שהיא בעיקר העצים, אך גם הסלעים שסביבם צומחים בעיקר פרחי החורף. שיקול דעת מופעל כל הזמן בשאלות שונות, כמו אלו צמחים כדאי לעשב ואלו אחרים כדאי לטפח. כך מצויים בגנים עצי חורש אותם רוצים ומטפחים, אך גם צמחים שתלטנים דוגמת אשחר רחב–עלים, שהצליח להתבסס בטרם הובחן הדבר. גם בקריית– טבעון נאספו ונזרעו בגינות פרחי בר כמו לוע ארי גדול ופרג אגסני.

קצת מניסיונם של גננים חובבים

בארץ קיימות גינות חובבים המבוססות אך ורק על צמחי בר. בקיבוץ נתיב הל"ה מקיים עתי יופה גן של צמחי בר מזה 45 שנה. גודלו של הגן כשלושה דונם. ביישוב נהלל קיים גן ציבורי שגודלו כשלושה דונם – גן המטופח באהבה על ידי ניצה ועלי דרומי הדרים בשכנות לו. גם בכפר יהושע הוקם לאחרונה על פני שטח של 1.5 דונם "גן איריס" המטופח בידי אילן טל, תושב הישוב.
משיחות עם עתי, ניצה, עלי ואילן למדתי כי סוד ההצלחה טמון בהכרת תנאי הגידול אותם דורשים הצמחים.
ארבעת הגננים מציינים כי צריך להכיר היטב את הצמחים ודרישותיהם וכי יש להשתדל ולתת להם תנאים הדומים לבית הגידול הטבעי.
כמו לגבי כל צמח תרבות המצוי בגן הנוי, חשובה ההתאמה של צמחי הבר לתנאי הסביבה (למשל תנאי הארה או עוצמת הרוח). מסתבר שבגידול צמחי בר, ישנה חשיבות רבה לתנאי הקרקע, לטיובה ולמידת ההשקיה.

תנאי קרקע

בשלושת הגינות שולבו סוגי קרקע ומסלע בהתאם לבתי הגידול של הצמחים.
אילן מספר: "יש לי חול, קרקע בזלתית, קרקע כבדה (מעמק יזרעאל), חמרה, טוף עדין, טרה רוסה, רנדזינה, לס וגם תערובת להנבטה".
עלי וניצה מספרים כי הצליחו בהכנת ערוגת צמחי סיני ונגב רק לאחר שיצרו ערוגה בה התשתית הקרקעית הייתה נכונה.

טיוב הקרקע

בשלושת הגנים מתקיימת העשרה בחומר אורגאני (קומפוסט, זבל בקר).

השקיה

למידת ההשקיה משמעות רבה - ישנם צמחים דוגמת צתרנית משובלת, להם השקיה רבה מדי תגרום לריקבון שורשים ולתמותת הצמח. יש לתת תשומת לב לכך, כי ההשקיה צריכה להינתן בעונות הצמיחה ולא בעונת התרדמה. עתי משקה חלק מהצמחים הרב–שנתיים בשנה שנתיים הראשונות. במידה ויש הפוגה ארוכה בין גשמים - הוא מוסיף מים גם פעם או פעמיים בעונת הגשמים. הוא מדגיש, כי פרט לברכות ואזורי לחות בודדים - אין השקיה בקיץ. לדבריו, לחלק מן הצמחים, השקיה בקיץ מסוכנת.

תנאי גידול נוספים

בגן צמחי הבר קיימות התמודדות עם "השתלטות" של צמחים שמותאמים יותר, או שמתרבים ביתר קלות (דוגמת חרצית עטורה); כמו בכל גן ישנה התמודדות עם צמחים בלתי רצויים (עשבייה) וכמו בכל גן צריך לקחת בחשבון את כמות העבודה שאפשר להשקיע: פרחי עונה למשל דורשים יותר. יש להתחשב בצרכי כל צמח בהתייחסות לשכניו.

ניצול מאפיינים חיוביים

ההתאמות הקיימות בצמחי הבר לתנאי הארץ הקשים יכולות להיות מנוצלות במקומות שונים בגן התרבותי. אלה ארץ–ישראלית, שנאלצה להסתגל ללחצים של כריתה, שריפה ורְעִּיָה מגלה יכולת התחדשות מצוינת. ישנם צמחים המסוגלים לגדול בנישות קשות, דוגמת צל אורנים (עצבונית החורש) ואילו איטיות הצומח של חלק מצמחי הבר יכולה לשמש במקומות בהם נדרשת תכונת זו (למשל מתחת לקווי חשמל).
בגן בו מעוניינים במשיכה חיובית של בעלי חיים, יש יתרון להתאמה רבת דורות הקיימת בין צמחים מסוימים לבעלי חיים. שתילת פיגם מצוי, תביא ברוב המקרים את פרפרי זנב סנונית נאה. בין ענפי אלה ארץ–ישראלית, נמצא בהרבה מקרים ציפורי סבכי ממינים שונים.

סיכום

צמחי בר משולבים בגן הנוי על פי תכונותיהם הגנניות. קיים ערך רגשי לשילובם בגן, אך בכל זאת, מרבית הגנים מבוססים על צמחי תרבות.
שילוב של צמחי בר בגן הנוי דורש הכרה וידע לגבי הצמחים. ניסיונות שנעשו בעבר ללא לימוד והכרה, נכשלו וגרמו אצל חלק מהציבור לתחושה כי שילוב זה בעייתי לעיתים.

במאמרי ניסיתי להקנות דרכים, שתאפשרנה את העלאת השימוש בצמחי בר בגן הנוי. בחנתי תחומים שונים בהם ניתן לקדם את הנושא (חינוך והסברה, לימוד, שתלנות ועוד). הצגתי גישות שונות לשילוב צמחי בר בגן הנוי (גן מודגש, גן משולב ועוד). נתתי דוגמאות לשילוב צמחי בר מגנים שונים בארץ ופרטתי גישות ושיטות אגרו–טכניות, שיקלו את מלאכת הגננים.
אני מקווה, כי במאמר זה קדמתי את נושא צמחי הבר ולו במעט. אני מקווה, כי גם בנותיי תזכורנה בבגרותן, את פריחת החצבים ועונתם.

תודה מקרב לב, לאנשים איתם היה לי שיג ושיח לקראת הכנת המאמר:

דודי אוהל, נעמה אשל, עוזי בן–צבי, אורליה גלזמן, יהודית גרמי, עלי וניצה דרומי, רקפת הדר–גבאי, יצחק היידן, אריאל הירשפלד, לארי הריס, מיכל זוסמן, אילן טל, עתי יופה, ארנון כפיר, אסתר כץ, דבי לרר, מיכל נהרי, דרור ניסן, נאוה סבר, שוש עינב, מרב עמית, חיותה פועם, אורי פרגמן–ספיר, צביקה פרידמן, אורון פרי, גיל רביב, יולה רייטמן וגדעון שריג.

למעבר לרשימת הצמחים שהופיעו במאמר

כתבה אביגיל הלר

מדריכה מקצועית ראשית (ממ"רית בכירה) לגננות ונוי תחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוף,אגף פרחים, שה"ם, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

רשימת ספרות:

אבישי מיכאל. 1988. העקרונות של שילוב צמחי בר בגן הנוי. גן ונוף, מ"ג: י"ז
אלמליח דני. 2000. זהות ישראלית. גן ונוף נ"ה: ז'
בלבן אמיר. מידע בעל פה.
בנימיני דובי. 2003. פרחים מעופפים. גן ונוף, נ"ח: ב
גלון ישראל. 1988. גן של צמחי בר.גן ונוף מ"ג: י"א
גרטמן יואב ואביגיל הלר. 2006. צמחי בר בגן הנוי. חוברת בהוצאת משרד החקלאות ופיתוח הכפר והגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת–רם ירושלים.
הל–אור יצחק. 1988. דרך אמצע בשילוב צמחי בר בגן הנוי. גן ונוף מ"ג: י"ב
הלר אביגיל. 1999. גן צמחי הבר. גן ונוף. נ"ד, ג: 17 - 14
הצופה אוהד. מידע בעל פה.
סבר נאוה. מידע בעל פה.
פרגמן אורי. 1999. תרבות גיאופיטים הגדלים בבר לתנאי גן. משרד החקלאות, תל–אביב.