מרווה דגולה
Salvia viridis
שם מדעי: Salvia viridis.
משפחה: שפתניים.
צורה: עשבוני רב-שנתי.
מרווה דגולה זהו צמח עשבוני חד שנתי שגובהו כ- 15 ס"מ כאשר עליו ביציים, שפתם חרוקה, כל הצמח מכוסה בשיער לבן ובבלוטות.
תפרחתה נישאת בראש הגבעול, מחולקת כך: בבסיסה יוצאים פרחים רגילים אופייניים בעל צבע לבן עם שוליים סגולים ובבסיסו של כל פרח יושב חפה (עלה) ירוק; מעליהם מתנוססים פרחים בצבע סגול עז. נהוג לחשוב שבעזרת התפרחת הסגולה והזקופה שדומה ל"דגל", היא מושכת חרקים מאביקים מרחוק אך לא כך הדבר, דבורים נמשכות גם אל צמחים חסרי דגל, ייתכן שלדגל יש תפקיד ב"לימוד" דבורים צעירות, שעוד לא הורגלו לזהות את הפרחים מרחוק.
כשמבשיל הפרי גדל הגביע ועוטף את הפרי ("גביע פורה"), ועוקץ הפרי מצמיד את הפרי מעלה אל הגבעול וכך נשמרים הזרעים ואינם נושרים לקרקע. רק משנרטב הפרי היטב במי-גשם מתפשקים העוקצים, הגביע נפתח והזרעים משתחררים (מומלץ לחקות תהליך זה ולקחת צמח יבש ולהרטיבו, ולראות איך הצמח "מתעורר לחיים" ומבצע תנועות פתיחה)..
תקופת פריחה : תקופת הפריחה של המרווה הדגולה היא בחודשים פברואר עד אפריל. שבט עד אייר.
תפרחתה של המרווה שימשה השראה ודגם לעיצוב מנורת בית-המקדש. בעבר נטו להאמין שיש למרווה גם סגולות רפואיות.
את עלי המרווה הדגולה ניתן לייבש ולהכין מהם תבלין לתבשילי בשר.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, השרון והשפלה, הנגב והרי אילת.
איזורי גידול: נפוץ בחבל הים-תיכוני של ישראל, בתות הספר, ערבות, מדבריות, החרמון.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
