לוטם שעיר
Cistus incanus
שם מדעי: Cistus creticus.
משפחה: לוטמיים.
צורה: שיח ובן-שיח.
לוטם שעיר הוא שיח רב שנתי, נמוך, מגיע עד לגובה של מטר וחצי. הלוטם השעיר ירוק כל השנה, בעל ענפים מסועפים, עליו נוטים להיות עגלגליים, ביציים, רכים. בסיסי הפטוטרות של שני העלים הנגדיים מגוללים מעלה, מאוחים ויוצרים נדן סביב הגבעול. הפרח גדול, קוטרו עד 6 ס"מ, והשיח שופע פרחים רבים. בכל פרח 5 עלי כותרת ורודים, מתיישרים מעט עם פתיחת הפרח, עלי גביע פנימיים רחבים ועוד 2 עלי גביע חיצוניים צרים.
הצלקת נישאת על עמוד עלי, ופריו שעיר ומעוגל. האבקנים צבעם צהוב, הם רבים ועשירים באבקה, משרתים חרקים שוחרי אבקה, מקנים לפרח רושם דו-גוני, ורוד עם צהוב. אין לפרח צוף, וריחו חלש. כל פרח חי יום אחד- הוא נפתח בבוקר וקמל בסוף היום, בימים חמים נושרים עלי הכותרת כבר בצהריים.
חודשי פריחה: לוטם שעיר פורח ממרץ עד מאי. אדר - סיון.
משתמשים בעלי הלוטם השעיר, טריים או מיובשים או ישירות בשרף השומני שבהם. ערביי ארץ ישראל משתמשים בפרחי הלוטם ובשורשיו.
תכונות הלוטם השעיר: אנטי-מיקרוביאלי, אנטי פיטרייתי, מעודד מחזור באשה, מכייח, ממריץ.
בשימוש פנימי הלוטם השעיר משמש לטיפול ב:
מחלת הליים, הצטננות, שילשול.
ברפואה הערבית הישראלית משמשים פרחי הלוטם, עליו ושורשיו לטיפול ב:
פצעים, שיעול/כיוח, נשירת שיער.
תפוצה בארץ: החרמון, בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, בקעת ים המלח, השרון והשפלה.
איזורי גידול: גדל ושולט בבתה ובגריגה בקרקע רנדזינה בהירה, המתפתחת על סלעי חוואר וקירטון חווארי בהרים הימתיכוניים בארץ.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
הסוג לוטם מונה 18 מינים הנפוצים באגן הים התיכון כאשר בישראל הלוטם הוא מרכיב חשוב ביותר של הבתות והגריגות הים תיכוניות. בחורש הוא מפתח "צורת-צל", שענפיה ארוכים יותר ועליה גדולים וכל השיח גדול יותר.
מענפי הלוטם נהגו להפיק שרף (נקרא בשם "לאדאנום"). שרף זה שימש לקטורת ואף כתרופה למגוון פגעים בדרכי הנשימה, דרכי העיכול, וסת ועוד. העלים משמשים גם לחליטת משקה ("תה") ולהפקת חומרי בירוס.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון