מרווה מרושתת
Salvia sclarea
שם מדעי: Salvia sclarea.
משפחה: שפתניים.
צורה: עשבוני רב-שנתי.
מרווה מרושתת היא עשב רב שנתי (לפעמים חד שנתי), צמח נדיר, אשר תפוצתו מרוכזת בעיקר בבתה של צפון הארץ. המרווה המרושתת מגיעה לגובה של 30-40 ס"מ. עליו הגדולים מדיפים ריח מאוד נעים ורענן. העלה אליפסי מעוגל, לא מחולק, משונן קלות בשיניים מעוגלות רדודות בעל גוון תכלת בהיר נוטה ללבן. הגביע פעמוני, הכותרת יפה, גדולה, אורכה כ 25 מ"מ. בעל גוון תכלת או ורוד או לבן. משטח העלה העליון מחוספס ומכוסה שערות בלוטיות. בנוסף, המרווה ייחודי בצורת ההאבקה שלו: פרח דו-שפתני, 4 אבקנים, עלים נגדיים, גבעול מרובע בעל ריח חריף.
הפרח בעל 2 אבקנים בלבד, האבקנים גדולים וכל אחד מהם מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרָך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה מהצדדיות. עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש. הזרעים (הפרודות) מפרישים ריר בהירטבם.
תקופת פריחה : מרווה מרושתת פורחת במאי וביוני. אייר עד תמוז.
למרווה בארץ 22 מינים, תיאורים של שימושיו הרפואיים של הצמח מופיעים כבר בכתביו של פליניוס הזקן, תאופרסטוס ודיוסקרידס (סופרים וחוקרים).
זרעי המרווה המרושתת מכוסים בשכבה רירית ועקב תכונה זו, נהגו להניח אותם על עיניים שנכנס אליהן חפץ זר, כך שהחפץ יידבק לזרע וניתן יהיה להסירו בקלות.
תפרחתה של המרווה שימשה השראה ודגם לעיצוב מנורת בית-המקדש, כיום המרווה מגודלת לשם מיצוי שמן, המשמש כחומר ריח בבשמים וחומר טעם ביינות וליקרים.
שימוש אחר של השמן הוא בארומתרפיה ומזרעי הצמח מפיקים את החומצות השומן החיוניות מסוג אומגה 3 ו קו-אנזים Q10, וויטמין E שמועילים רבות לגוף האדם.
מרווה מרושתת היא נכס מרפאים, משמשת בתעשיית המזון כתוסף טעם, לשימוש נרחב בקינוחים קפואים חלב, ממתקים, מאפים וכו'.
משפחת המרווה מרושתת משמשת גם בתעשיית הקוסמטיקה. המרווה מרושתת יעילה לכאבי בטן עוויתיים ומשמשת לקשיי עיכול. מרתח של הצמח נחשב יעיל בכל תלונה של העיניים.
תפוצה בארץ: בחרמון בגולן ובגליל.
איזורי גידול: מרווה מרושתת גדלה בארץ אך ורק בבתה בגליל ובגולן, באקלים ים-תיכוני וערבתי.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
