מרווה ארץ ישראלית

Salvia palaestina

 
למעבר לדף הצמח - מרווה ארצישראלית

שם מדעי: Salvia palaestina. 

משפחה: שפתניים. 

צורה: עשבוני רב-שנתי. 

מרווה ארצישראלית היא עשבוני רב-שנתי, שעיר ברובו ופרחיו (פרחים דו-מיניים בלבד) מדיפים ריח לימון. הפרח לבן, לעתים רחוקות ורוד. בבסיס השפה התחתונה של הכותרת משורטט קישוט בצבע ארגמני כהה. השפה העליונה גדולה. הגביע שעיר בשערות בלוטיות ואחרות, צבעו ארגמן–סגול. גם הכותרת שעירה מבחוץ. החפים המלווים את דורי הפרחים קרומיים לפעמים, וגם צבעם לבן או ורוד, לפחות במרכזם. 

מרווה ארץ-ישראלית ייחודית בצורת ההאבקה שלה, ביחסיה עם החרק המאביק, ובמבנה הפרח המותאם לכך. נוסף על הסימנים המשותפים לסוגים רבים במשפחת השפתניים (פרח דו-שפתני, 4 אבקנים, עלים נגדיים, גבעול מרובע, ריח חריף) – מתאפיין הסוג מרווה בפרח ששניים מאבקניו התנוונו, והוא נותר עם שני אבקנים בלבד. השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, מחולקת ל-3 אונות, האמצעית רחבה מהצדדיות. עמוד העלי מפוצל בקצהו כלשונו של נחש. הזרעים (הפרודות) מפרישים ריר בהירטבם.

תקופת פריחה :  אפריל עד מאי.  ניסן עד סיון.

תפוצה בארץ: הגולן, עמק הירדן עליון, העמקים, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שפלה, הנגב והרי אילת.

איזורי גידול: מרווה ארץ-ישראלית גדלה בערבות בדרום הארץ ומרכזה, צפונה עד עמק יזרעאל, וכן בכל אזורי עבר הירדן המזרחי.

הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. 
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. 
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

נכתב וצולם על ידי זרעים מציון