מרווה צמירה
Salvia lanigera
שם מדעי: Salvia lanigera.
משפחה: שפתניים.
צורה: שיח ובן-שיח.
מרווה צמירה היא צמח מדברי, שובה עין בצבע הסגול-כהה של פרחיו. העלים מקומטים, בולטים בין העורקים והם גזורים–מנוצים לאונות סרגליות. הגבעולים מכוסים בשערות לבנות ארוכות, אולי זה מסייע לו בדרך כלשהי לנהל משק-מים יעיל בתנאי מדבר.
הגביע מכוסה בשערות לבנות ארוכות. הכותרת (אורכה 25-15 מ"מ) דקה ואלגנטית, צינור הכותרת בולט בחלקו הגדול מתוך הגביע. מרווה צמירה ייחודית בצורת ההאבקתה, ביחסה עם החרק המאביק, ובמבנה הפרח המותאם לכך.
נוסף על הסימנים המשותפים לסוגים רבים במשפחת השפתניים (פרח דו-שפתני, 4 אבקנים, עלים נגדיים, גבעול מרובע, ריח חריף) – מתאפיין הסוג מרווה בפרח ששניים מאבקניו התנוונו, והוא נותר עם שני אבקנים בלבד. האבקנים גדולים, כל אבקן מחולק לשתי זרועות: התחתונה אינה נושאת אבקה, אלא משמשת מִדְרָך לחרק במנגנון ההאבקה: בדרכו אל הצוף שבפרח נאלץ החרק לדרוך על הזרוע התחתונה, וזו מפעילה כמנוף את הזרוע העליונה, כך שזו מתכופפת וזורה באופן פעיל אבקה על גבו של החרק. בפרח מבוגר יותר יוצאת הצלקת לעמדה שהיא גורפת את האבקה מגבו של החרק. כך נמנעת במידה רבה האבקה עצמית: ביומיים הראשונים של הפריחה, כאשר האבקנים מפזרים את אבקת, אין הצלקת של אותו פרח בשלה עדיין לקבל אבקה.
תקופת פריחה : מרווה צמירה פורחת בחודשים אפריל עד פברואר. ניסן עד אדר.
המרווה משמשת כתוספת לרטבים, פסטות ועוד המרווה בעיקר מומלצת כחליטה.
המרווה מומלצת לבישול קדירות כבשים, מרקים ומאכלים חמים בחורף, היא מרכיב חשוב בתערובת הרב דה פרובנס.
המרווה היא צמח מחטא ומכווץ ומכילה חומרים מרים ונוגדי חימצון. החומר הארומטי בשם טוג'ון הוא בעל השפעה אסטרוגנית ובכמויות גדולות עלול להשפיע לרעה על מערכת העצבים.
אסור לנשים בהריון, לא מומלץ לילדים קטנים.
תפוצה בארץ: מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, השרון והשפלה, נגב והרי אילת, הערבה.
איזורי גידול: מרוה צמירה גדלה בערבות ובמדבריות, וכן בקרקעות דלות בשולי התחום הימתיכוני. היא נפוצה בארץ בדרום ובמרכז.
הוראות זריעה:
את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
