עריוני צהוב
Asphodeline lutea
שם מדעי: Asphodeline lutea.
משפחה: עיריתיים.
צורה: בעל בצל או פקעת (גיאופיט).
עריוני צהוב הוא גיאופיט זקוף וגבוה בעל פריחה יפה הנראית למרחק, גובהו 90 ס"מ ויותר.
מתחת לפני הקרקע מפתח הצמח ציצת שורשים מעובים, דקים משל עירית גדולה. מהם עולה גבעול תפרחת יחיד, זקוף, גבוה ובולט כמעט לא מסתעף.
עיריוני צהוב ניכר בנקל גם לפי עליו: הם ערוכים לא רק בשושנת בבסיס הצמח אלא גם "מטפסים" במעלה הגבעול לכל אורכו, ערוכים בצורה לוליינית, הולכים וקטנים עם הטיפוס במעלה הגבעול. העלה מרצעי, עבה וגלדני מעט, שפתו מחוספסת, חתכו משולש או גלילי.
התפרחת צפופה, מוארכת, מרשימה בשפע הפרחים ובצבעיהם: כל אחד מששת עלי הכותרת צהוב או כתום (יש טיפוס צהוב ויש טיפוס כתום), עם עורק ראשי ירוק. ההבדל בין הטיפוס הצהוב לכתום בולט, ושני הצבעים מופיעים לעיתים באותן אוכלוסיות. פרח העריוני גדול, קוטרו 25–35 מ"מ, אורך עלה העטיף 12 מ"מ. כל פרח יוצא מחיקו של חפה, הארוך יותר מעוקץ הפרח עצמו. הפרי כדורי, מקומט, קוטרו 12 מ"מ.
עירוני צהוב בולט בנוף גם כשהוא בפרי, ואפילו בפרי יבש. הזרע שחור, מצולע, קוטרו 5 מ"מ.
הצוף מצטבר בספל הנוצר מהבסיסים המורחבים של האבקנים. הפרח נפתח בשעות בין הערביים ונסגר למחרת. הוא מואבק על-ידי דבורים גדולות.
הפרחים אינם נפתחים לפי הסדר (כמו בחצב) מלמטה למעלה, כי הם נישאים על ענפי-משנה קצרים, שבכל אחד מהם הסדר הוא מלמטה למעלה, אך בכל הענפים מתרחשת הפריחה במקביל, בעת ובעונה אחת.
מעניין כי אוכלוסיית הר הנגב מאופיינת בפרחים צהובים בהירים לעומת האוכלוסיות הים-תיכוניות בהן הפרחים צהובים-כתומים.
חודשי פריחה: עיריוני צהוב פורח בחודשים אפריל עד מאי. ניסן עד סיון.
שימושו המומלץ הוא במסלעות, ערוגות פורחות, יוצר משטחי פריחה, נדיר בגינון.
תפוצה בארץ: גולן והגליל, חופי הים התיכון, עמק הירדן עליון, העמקים, הכרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, הנגב והרי אילת.
איזורי גידול: תפוצתו של העריוני מגוונת: הוא שכיח בכתמים ובבודדים, בקרקע מוצפת-חורף ובבתה יבשה וגם בשולי חורש. חודר אפילו למדבר מתון בנוף סלעי. גדל ברוב אזורי הארץ, מהר הנגב ועד לגולן, ובתחומים אלה שכיח יותר בקצוות מאשר במרכז.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת. לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
