חבצלת קטנת פרחים
Pancratium parviflorum
שם מדעי: Pancratium parviflorum.
משפחה: הנרקיסיים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
חבצלת קטנת-פרחים היא צמח בעל תפרחת קטנה של פרחים, דבר המאפשר לה לפרוח גם בעונת הסתיו היבשה יחסית ולא גשומה. לחבצלת קטנת הפרחים עלים ישרים, ארוכים וצרים, המרוכזים בבסיס הצמח. קל לזהותם גם באין פריחה: לאורכם משוך במרכז פס כסוף רחב.
הפרח לבן צחור, עם 6 עלי עטיף, 6 אבקנים, עטרה, ושחלה תחתית. הפרח דמוי משפך, בחלקו התחתון מאוחים עליו לצינור, חלקו העליון מחולק ל-6 אונות שוות, גודל הפרח כ-3-4 ס"מ. לעלי העטיף רצועה ירוקה לאורכם בגבם והיא בולטת במיוחד בעוד הפרח סגור. בסיסי האבקנים מאוחים לעטרה בעלת 12 שיניים כאשר האבקנים קבועים לסירוגין במפרצים בין השיניים, בשפת העטרה.
התפרחת נישאת בראש עמוד-פריחה חסר עלים. הזרעים שחורים, מכונפים או מצולעים.
לזרעים אין רקמת-ציפה והם נפוצים על ידי נמלים שנמשכות אל גוף שומני הצמוד לזרע ומשמש להן כמקור מזון. הפרחים נאים, אך קטנים לעומת מיני החבצלת האחרים שמופיעים בארץ כצמחי בר (חבצלת הנגב וחבצלת החוף)
חודשי פריחה: חבצלת קטנת פרחים פורחת בסתיו, אוגוסט עד דצמבר. אב עד כסלו.
חבצלת קטנת הפרחים מקובלת בגינות כצמח נוי ויכולה לגדול על מסלעות.
למרות שמין זה אינו נמצא בגינון, הוא מעניין בשל גודלו הצנוע ובשל העלים היפים במיוחד.
בגן הבוטני בירושלים מגדלים את החבצלת קטנת הפרחים ללא כל השקייה, היא פורחת כל שנה וגושי הצמחים גדלים ומתפתחים.
תפוצה בארץ: חרמון, בגולן ובגליל, אזור הכרמל, הרי יהודה ושומרון, השפלה.
איזורי גידול: מין זה מצוי באופן טבעי בחבל הים- תיכוני בארץ ישראל ובחרמון.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
