סתוונית היורה
Colchicum stevenii
למעבר לדף הצמח - סתוונית היורה
שם מדעי: Colchicum stevenii.
משפחה: סתוונתיים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
סתוונית היורה (צמח מוגן) היא גאופיט קטן יחסית הפורח בסתיו (בעיקר בנובמבר).
עליה ישרים וצרים, אורך עלי הכותרת יכול לנוע בין 2 ס"מ ל–5 ס"מ, העורק המרכזי שלהם שקוע וכהה. העלים יוצאים לרוב במהלך הפריחה כך שאפשר לראות פרחים ועלים בעת ובעונה אחת, ובכך היא נבדלת מרוב יתר מיני הסתוונית. גם צבעה משתנה ויכול לנוע מסגול בהיר, דרך ורוד ועד כמעט לבן.
הפרח והעלים יוצאים ללא גבעול והפרחים בוקעים לפני העלים. הפרח קטן, אורכו מעל לקרקע 2–5 ס"מ, חלק נוסף מן הפרח טמון בתוך הקרקע. הפרי מבשיל מתחת לפני הקרקע ועולה על פניה רק באביב.
הסתוונית אוגרת מזון בקרקע בפקעת קטנה ורדודה, עומקה עד 5 ס"מ. הפקעת מצמיחה בצלצולי-ריבוי רבים סביבה, בין קליפותיה.
בסוף עונת הצמיחה, באביב נותרת הפקעת שנוצרה בחורף ולצידה ניצן של הפקעת של השנה הבאה. מהניצן יתפתח הצמח החדש, שורשים, תפרחת ועלים. במשך החורף הניצן יגדל, ואילו הפקעת הישנה תצטמק ותעלם, וכך התהליך חוזר על עצמו.
כל פקעת מוציאה קבוצה צפופה של 5–30 פרחים.
הפרח מואבק על-ידי זבובי-רחף ודבורי-דבש.
תקופת הפריחה: סתוונית היורה פורחת מאוקטובר עד דצמבר (עיקר הפריחה בנובמבר). תשרי עד כסלו.
לצמח פקעת חד-שנתית המכילה חומר רעיל בשם קולכיצין, בו משתמשים ברפואה כנגד מחלות ראומטיות ומחלות עורקים.
מרבים להשתמש בחומר זה בניסויים גנטיים ובהכלאת צמחים לחקלאות ולגננות-נוי.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, לאורך חופי ים תיכון, העמקים, אזור הכרמל, הגלבוע, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, צפון הנגב.
המין סתוונית היורה נפוץ בשטחים טבעיים רבים, בריכוזים פזורים פה ושם.
אתרים לדוגמא: גבעת התנ"ך בירושלים, שמורת נחל תנינים, שמורת רכס חרוצים ומערות אפקה בשרון, שבילי מצוק הארבעים ומצפור הצוק בכרמל, פארק אדמית - מערת קשת בגליל העליון המערבי.
אזורי גידול: סתוונית היורה גדלה בקבוצות או בפרטים בודדים בשדות-בור ובבתה. היא נפוצה בכל אזורי הארץ הימתיכוניים.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר עד דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
