עירית גדולה
Asphodelus ramosus
שם מדעי: Asphodelus ramosus.
משפחה: שושניים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
עירית גדולה היא גאופיט רב שנתי גדול. צמח זקוף שעליו מרוכזים כשושנת בבסיסו וגבעולו (80 ס"מ) חסר עלים. בחלקו העליון של הגבעול נישאים הפרחים כאשר קוטר הפרח 25 מ"מ. כ-20 פרחים על כל ענף, סידרם של העלים הוא הדרגתי מלמטה למעלה.
הפקעת באדמה היא בצורת ציצת-שורשים, אשר מתרוקנים ממים בעונת הגידול, כשחומרי התשמורת שבהם משמשים ליצירת העלים החדשים ומתמלאים במהלכה.
השורש המעובה יכול להתקיים שנים אחדות, אחר הוא מתרוקן ונרקב, ואחרים מתפתחים במקומו. צבע הפקעות צהוב-חום, אורכן כ-15 ס"מ, ועוביין כ-2.5 ס"מ.
עלי העירית ארוכים - עד כ-50 ס"מ, ורוחבם כ-2 ס"מ. לעלים חתך בצורת V, העוזר לעירית לאגור מים.
עלי עירית גדולה אינם נאכלים כמעט על-ידי צאן ובקר, בזכות שילוב בין חומרי-רעל יחד עם מחטים מיקרוסקופיות חדות כמו מחטים המצויות גם בקליפת השורשים המעובים ומגנות גם עליהם בפני אכילה. הפרח מייצר הרבה צוף, המצטבר בספל הנוצר מבסיסיהם המורחבים של זירי האבקנים. האבקה עצמית נמנעת בזכות הבשלה מוקדמת של העלי: הפרח נפתח בערב. במשך הלילה הוא בשלבו הנקבי, בבוקר מתחיל השלב הזכרי. הפרח נותר פתוח יום אחד או מעט יותר.
תקופת הפריחה: עירית גדולה פורחת מינואר ועד מאי. טבת עד סיון.
ברפואה העממית משמשים שורשי הצמח להסרת יבלות, וכן לטיפול בצהבת, בפטריות. בעבר היו מכינים ממנו גם דבק.
פעילותויו הרפאויות הן: אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מפיג גזים, מקרר, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד זיהום.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת העירית לצמח מתמיר, המותווה לתהליכי ניקוי ולטיפול במצבים רעלניים. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי הוא שורש העירית.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, בקעת ים המלח, עין גדי, השרון והשפלה, נגב, ערבה והרי אילת.
אזורי גידול: עירית גדולה משתלטת בשטחים עשבוניים הסובלים מרעיית-יתר, בהיותה חסינה במידה רבה נגד רעיה אינטנסיבית. עירית גדולה גדלה בבתות, בצומח עשבוני ובשדות-בור, נפוצה בכל אזורי הארץ פרט לדרום הרחוק.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
