בעזרת הקטלוג ניתן למצוא על פי מאפיינים, את הצמח המתאים לכם.
סמנו ובחרו - האם הינכם מעוניינים בעץ או במטפס, בצמח גבוה, לצל, עם פריחה צהובה ועלים אפורים, השקיה מועטה שהוא רב שנתי ואתם מעוניינים שישמש כגדר חיה. עוד ועוד סינונים שיקלו עליכם למצוא את הצמח שחיפשתם.
עולמות התוכן באתר פותחים בפניכם עולם שלם של מידע, כתבות, תמונות וסירטונים בכל הנושאים הקשורים לצמחים. חפשו איזה עולם מעניין אתכם, הטיפול בגן ? מתעניינים בסוגי צמחים כדי להכין את הגן לחורף ? או אולי במו ידכם, לשדרג את מערכת ההשקיה? לחפש הפעלות לגיל השלישי או לילדים ? לטפל באמצעות גינון וגם הצעות למתכונים מגן הירק שלכם.
לבחירתכם, תמונות מכל הסוגים, צמחים, גינות, עציצים , ספסלים,אדניות, גנים בוטניים ועוד ועוד. גלרית תמונות מהארץ ומהעולם, שתתן לכם השראה ורעיונות לעיצוב הגינה שלכם.
הנמלים זקוקות לסוכרים למלכה שלהם, לתהליך הריבוי. הן משתפות פעולה עם הכנימות. תהליך זה נקרא סימביוזה, שיתוף פעולה. הנמלים יודעות איזה צמחים הכנימות מעדיפות. סורקות את השטח ומביאות את הכנימות לצמחים. הכנימות שמוצצות את לשד התא של הצמחים מפרישות סוכרים הנקראים ״טל דבש״, למה, כי זה נראה כמו טיפת טל. הנמלים מגינות על הכנימות מאויבים טבעיים ולוקחות מהן את טל הדבש. שיתוף פעולה מושלם. לכן כדי להימנע מכנימות בבית ובחצר יש להדביר או למנוע מהנמלים להגיע לצמחים.
אשבריות Echeverias בעיקרון הן צמח לשמש אבל בארץ קשה להן אז מומלץ בחצי צל. לפחות 6 שעות קרינת שמש מסוננת.
השקיה תותאם לגודל העציץ והמיקום וחשוב ניקוז מעולה.
לאזור הגג ניתן להשקות בקיץ יום כן יום לא.
השקיה יומיומית תתאים להן בתנאי שהעציץ טרקוטה והקרקע תתייבש במהירות.
לכן כדאי ללמוד את הצמח וסביבתו.
השקיה בעזרת משפך או צינור?
אם יש זמן תמיד רצוי להשקות בעזרת משפך כי אז העלים לא מקבלים את סימני המלח שבמים.
אם יש לנו אוסף גדול של עציצים ואין זמן להשקות כל עציץ בנפרד, נוסיף לקצה הצינור אקדח מים עם ידית שהיא ספריי ונשקה באמצעותו. נשתדל לא להשקות על העלים, אלא על הקרקע בלבד.
סוקולנט אוגר מים בעלים ובשורשים.
הטעות היא להתייחס רק לתערובת, האם לחה, רטובה או יבשה.
מומלץ לגעת בעלי הסוקולנט. כשהעלה רך מידי זה עודף השקיה. העלה אמור להיות קשה במגע, זה אומר שיש לו את מידת המים הדרושה.
גם אם לא נשקה ארבעה ימים או שבוע הוא יישרוד.
מדוע אנו נגד שמוש במפוח עלים?
1. מהווה מפגע רעש בלתי נסבל.
2. מהווה מפגע זיהום אויר רציני, כל שימוש במפוח מעלה עמוד אבק שגובהו כ 10 מ' שכולל חלקיקים מזהמים.
3. שימוש במפוח פוגע פגיעה פיזית בצמחיה גם ע"י משב הרוח וגם ע"י העפת אבנים קטנות וכדומה.
4. חושף את מערכת השורשונים העליונה של עצים ושיחים לפגיעה.
5. מעיף מהערוגות, חיפוי של עלים שחיוני לעצים כבידוד גם בקור וגם בחום ומשמש להם כחומרי הזנה.
מתי מומלץ לקטוף את המנגו מהעץ? כדי להינות מפירות מתוקים כדאי להמתין שהמנגו יפול מעצמו. הוא הכי מתוק כשהוא בשל ונופל לבד. אם אפשר - כדאי לבדוק כל בוקר האם נפל מנגו. נאספו ונניח במקרר.כשנחזור מהעבודה, יחכה לנו ממתק מהטבע.
את זרעי התירס זורעים ישר באדמה במרחק 15 ס"מ בין זרע לזרע ובשורות. ההאבקה מתבצעת על ידי הרוח ולכן צריך מספר שורות ולא שורה ישרה אחת. החלק הזיכרי עם האבקה הינו הציצית שבראש הצמח והשחלה הינם הקלחים המתפחים בחיק העלים . יש לדאוג שתגיע אבקה . השקיה מדי יום.
אחת משיטות ההנבטה של זרעי היפאסטרום. קערה עם מים. כאשר הלקט הזרעים נפתח ואוספים את הזרעים השחורים יש למין אותם בגלל שלא כולם מפותחים כראוי. צריך למשש כל זרע ולודא שיש לו במרכזו עובי וגרעין.זרעים ללא גרעין במרכזם אינם טובים.
כאשר החיבור של הפרי לצמח מתחיל להתיבש, זה סימן שפרי מבשיל. העוקץ הוא החיבור בין הפרי לצמח. כאשר החיבור הופך לצר יותר, זה סימן שהצמח אט אט מפסיק לקבל הזנה מצמח האם.
שאלה: החתולים שלנו נוהגים לעקור את השתילים החדשים, ואת הצמחים בגן הירק, כיצד נרחיק אותם? ......תשבה: נסו 'לשתול' שיפודים, או מזלגות חד פעמיים סביב הצמח. זה ירחיק אותם. יש המציעים גם לפזר קינמון. עדכנו אותנו אם זה עזר.
בצל מאכל קטן שנקרא שאלוט. בצל זה בעל טעם עדין ומיוחד ונחשב לתוספת נאותה למטבח . השאלוט בניגוד לבצל רגיל גדל בתקופת הקיץ ובחודש אפריל זה הזמן המתאים לטמון אותו. אפשר לרכוש בכל סופר. בנוסף בצל השאלוט אינו פורח והוא מתרבה על ידי יצירת מושבת בצלים סביבו . הוא מוציא עלים כמו בצל רגיל וניתן להשתמש בהם לסלט כמו בצל ירוק. בסוף הקיץ מוציאים מהאדמה. את הבצלים הגדולים יחסית מעבירים לשימוש במטבח ואת הקטנים שומרים במקום מאורר עד לאביב להטמנה מחדש. אפשר גם לטמון בעציץ, אדנית או באדמה. בהצלחה. כיצד נדע שהבצלים מוכנים למאכל? כאשר העלים מתחילים להתיבש . בדרך כלל בסוף הקיץ.
מטרת הנילון על הקרקע למנוע מגע בין התותים לאדמה למניעת רקבון. מעל לתותים, על הקשתות ,יש נילון נוסף. בלילות ובימי גשם נשאר סגור. התותים מתחילים להניב בחורף תחת הנילון. ההשקיה היא באמצעות טפטפות מתחת לניילון.
במיוחד באביב, אנשים נתקפים בנגיף אל-עג'לה מן א-שיטאן "החיפזון מהשטן"
ממהרים לעקור עשבי חורף, לרסס את השבלולים, ואת הכנימות שהתחילו להתגלות בפזיזות של מתעוררים
מהרסייך ומחרבייך מהמהירות באו. מהגישה של זבנג וגמרנו.
אין גמול על חריצות במהירות מופרזת...רק יותר צרות בעתיד
המזיקים של האביב נטפלים לעשבי החורף שעומדים לגמור את חייהם. אם נחסל את העשבים בבת אחת, ׳הלך׳ על התרבותיים...
בהדרגה, תוך כדי התבוננות...ואם צריך להעלים אוייבים, לא בחרבך ולא בקשתך...וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם...חכו לאיזון אקולוגי
טפטפות מווסתות, דואגות לווסת את כמות המים העוברת דרכן. על הטפטפת רשום כמה ליטר בשעה. 1,2,4, או 8 ליטר בשעה. תוכלו לראות את המספר - בתחתית הטפטפת או (קצת קשה לראות) בחור העגול של הטפטפת. בדרך כלל גם צבע הטפטפת מצביעה על הספיקה שלה. חום 1 ליטר לשעה, אדום 2, וכו׳.
ישנן 2 סוגי טפטפות - טפטפות עם הברגה המיועדות להתברג בקצה צינור השקיה לעציצים. וטפטפות נעיצה, עם קונוס המיועד להנעץ לאורך צינור ההשקיה. טפטפת נעץ (עם הקונוס בקצה) נועדה להנעץ בתוך צינור ראשי 16/20 מ"מ. היא יכולה להיכנס גם בצינורית 5/7 מ"מ שבדרך כלל משמשת לממטירונים/מתזים. טפטפת עציץ היא בעלת חוד כמו הברגה ונועדה להתברג לצינורית קוטר3/5מ"מ. אם הטפטפת קופצת מהצינורית הסיבה יכולה להיות מלחץ גבוה מדי (אין וסת לחץ לטפטפות) , או שהטפטפת לא בצינורית המתאימה.
עגבנייה כדאי לגדל עם בזיליקום אבל היא לא משתלבת טוב עם מלפפון, כרוב משתלב טוב עם חסה או סלק אבל לא עם תפוח אדמה ורבים מציעים לשלב גידול של תירס עם דלעת ושעועית.
האם הסגול הוא הצבע הכי קרוב למקור, או כיוון שפטוניה מקורית בר נראית כמו טבק מכונף...דוקא המקור אדום/לבן.
בכל מקרה בפטוניות יש ריח רק לפרחים בגווני הסגול.
שניהם Cypripedioideae...ההבדל העיקרי הוא שסיפריפדיום הוא בעל עלים רחבים בעוד שפפיופדילום ופרגמיפדיום הם בעלי עלים צרים. בנוסף, רוב הפרגים הם צמחי מים וצורתם קצת שונה (צריך להתרגל כי קשה להגדיר את ההבדל בפרח). הבדל נוסף הוא שכל הפרגים למיטב זיכרוני מרובי פרחים בעוד שפאפים רק חלקם הקטן.
הידעתם? כי ט״ו בשבט
וסליחה לכל הנוטעים...
אין זה חג נטיעות...
כלל וכלל לא...
זה יום בו העצים מתחילים לשתות את המים שנאצרו באדמה ולהעלות שרף לכדי פרחים. יום התחדשות - וטוב גם לנו כך. חוץ מזה זה יום (כמו ט"ו באב) המסמן את מחצית השנה לתרומות, מעשרות ופירות שביעית.
נחליף את הקרקע בעציצים כל שנתיים שלוש, ונעביר למיכל גדול יותר. נוציא את הצמח מהקרקע, נגזום את החלק התחתון של השורשים, לעידוד צמיחה ומניעת מחלות. נשאיר את הקרקע הקיימת סביב בית השורשים. בעציץ נשתמש בתערובת 'בנטל 15', בחלק התחתון והעליון של המיכל, ובמרכז המיכל נוסיף תערובת 'בנטל 25', שמכילה פחות טוף (וסופחת יותר מים).
בשיא הפריחה השיח עטור בפרחים רבים ומרהיבים. פרח האחירותם הוא פרח קטניתי טיפוסי - הוא נראה כסירה עם משוטים ומפרש. החרק המבקר בפרח, במיוחד דבורי עץ גדולות, גורם בכובד גופו להפתחות הסירה ולהתפוצצות אבקה המלכלכת את גופו, כך הוא מעביר אותה מפרח לפרח. מנגנון התפוצצות זה יעיל מאד, אולם קורה בכל פרח רק פעם אחת.
ההאבקה של נורית אסיה, צמח בר, נעשית בעיקרה על-ידי פרחיות (חיפושיות, זבליות-פרחים מהסוג אמפיקומה), האוכלות מן האבקה השופעת ועוד נותרת אבקה כדי להאביק פרחים שכנים. הפרחית רואה צבע אדום ונמשכת אליו, בעוד המאביק הרגיל, הדבורה, אינו רואה כלל צבע אדום.
בישראל קיימים פרחים אדומים מועטים יחסית, והבולטים בהם הם הכלנית (כלנית מצויה), הנורית (נורית אסיה) והפרג (פרג אגסני). בגלל הדמיון בין הפרחים, ובפרט עקב צבעם האדום העז, רבים מתבלבלים ביניהם.
הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר). היא בעלת לפחות 5 עלי כותרת, ובדרך כלל קיימת טבעת לבנה סביב בסיס האבקנים השחור. לכלנית אין עלי גביע, אך שושנת עלים נמצאת מספר סנטימטרים מתחת לפרח.
אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית. גם לנורית לפחות 5 עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אך לה יש עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. בדרך כלל, עליה נוצצים יותר מעלי הכלנית ולעתים קרובות קרועים ובלויים יותר עקב פעילות החרקים האגרסיבית בתקופת פריחתה (סוף חודש פברואר ורוב חודש מרץ, תלוי במזג האוויר).
אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב (חודשי מרץ, אפריל, מאי ולעתים תחילת יוני). הפרג שונה מהכלנית והנורית. יש לו רק 4 עלי כותרת ובבסיסם כתמים שחורים גדולים.
אבקת הפרחים של פרח המרווה עתירה בחלבון ולכן מהווה משאב יקר גם לצמח המייצר אותה וגם למאביקים המבקרים בפרחיו.
הסתרת האבקה ומיקום ממוקד שלה על גוף המאביק מאפשרים לצמח להסתפק בייצור כמויות קטנות של אבקה, וכך למקסם את סיכויי רבייתו תוך השקעת מינימום משאבים.
רק דבורה גדולה, שרירית ובריאה, שוודאי מיטיבה לעוף ותאריך חיים, תצליח לפתוח את השפתיים של לוע הארי הגדול. בתמורה היא תקבל צוף מתוק ובעל כורחה תשתכשך באבקנים, ותישא אותם למרחקים. כך מוודא פרח הבר הזה שהצאצאים שלו ילבלבו בשטח.
׳לבנונית ימית׳ מספקת דוגמא מעולה - כיצד שערות לבנות מספקות הגנה והתאמה לבית הגידול של החוף החולי. השערות הלבנות העשויות תאים מתים, מגינות פיזית על העלה מפני שחיקת רסס מי הים המלוח וגרגרי החול הקשים. כמו כן צבעם הלבן של השערות מחזיר חלק מקרינת השמש החזקה אשר בחוף הים ומונע את פגיעתה ברקמות הצמח.
הפצת זרעים – יחידים/ קרקפות שלמות נעשית באמצעות הרוח ובזרמי מים.
בחלקם הגדול בכותרת, ההופכת למעטף כסות צפופה של שערות ספוגי שבעזרתו יכול הזרעון לצוף ולהיטלטל על פני גלי הים ולעבור מחוף אחד למשנהו.
תורמוס ההרים הוא בעל פרחים כחולים, בעוד חדי העין יבחינו בתורמוסים ורודי פרחים, זו מוטציה שקרתה בגן הבוטני. תורמוסים אלו בודדו והפכו לזן ורוד ונוסף המשמש לנוי.
התורמוס הצהוב משמש בעיקר כ"זבל ירוק" על מנת לטייב את השדות עבור גידולים אחרים ובעיקר דגניים. על שורשי הקטניות, כדוגמת התורמוס, מתפתחות פקעיות המכילות חיידקים המקבעים חנקן חופשי מהאוויר והופכים אותו לתרכובות חנקניות הזמינות לצמחים.
חלקי הצמח העשירים בתרכובות חנקן נשארים בקרקע לאחר הקציר ומשמשים כדשן אורגני המכונה "זבל ירוק" משום שמקורו בצמחים חיים ולא בצמחים שכבר עברו תהליכי פירוק (קומפוסט).
בטבע, הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר), אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית, אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב. בפעילויות טבע לילדים נהוג להסביר הבדלים אלה באמצעות אגדה על שלוש נסיכות יפות שמגיעות לנשף וכולן לובשות שמלה אדומה. כל נסיכה נוקטת בטקטיקה שונה (צעיף לבן, נצנצים או עגילים שחורים) כדי להיבדל מחברתה.
לכובע הנזיר יעלות בניצול מרחב בגינה, צמח בריא יכול לכסות שלושה מטרים רבועים, אפילו בערימה. כך שאין צורך לקנות המון צמחים אחרים כדי לכסות אותו השטח וכמו כן, הצמח מספק פריחה עבור הגינה לתקופה ממושכת מאוד.
פרחי כובע הנזיר לא רק נראים טוב, טעמם מצוין – למעשה, ניתן לאכול את הצמח כולו! לעלים טעם חריף, העלים עשירים בויטמין C, ברזל ומינרלים אחרים, הפרחים בשפע ויטמינים:B1,B2,B3,C והפרחים מכילים גם מנגן, ברזל, זרחן, סידן. בפרחים ובזרעים החריפות מתונה יותר.
בנוסף, כובע הנזיר (כצמחי מרפא אחרים) מושך אליו חרקים, בריחו הנעים, אך למעשה זו הפרשת שמן חרדל שהוא כמו "אגרוף אמיתי" לחרקים מסוימים.
מכירים את צמח הבר ׳שפרירה קשקשנית׳ ? לפעמים יש במרכז הסוכך קבוצה של פרחים מנוונים, בצבע שחור עד כחול–אפור. תופעה זו ידועה גם במינים אחרים במשפחתו, וניתן לה הסבר כאילו נראית קבוצה זו כחרק בעיני חרקים מאביקים, והחרקים רואים כאילו יש כבר חרק אחר על הסוכך, על מנת למשוך חרקים נוספים.
השם המדעי של סוג Anagallis arvensis נגזר מיוונית שבה anagallo פרושו: לקשט, וזה בא ללמד שבסוג יש מינים יפים רבים.
השם האנגלי poor man’s weather glass מרמז לכך שהוא שימש כאמצעי חיזוי גשם ומזג אויר גרוע לעניים: הפרח נסגר לפני גשם או מזג אויר קשה (כך לפחות הוא נוהג באירופה).
באירופה נפתחים עלי הכותרת ב 8:00 בבוקר ונסגרים בשעה 15:00 ולכן נקרא הצמח הזה גם "שעון הרועים".
צמח החבלבל הינו לחלוטין נטול רעילות, אולם דווקא בגלל תכונותיו כמונע יצירת כלי דם חדשים יש מספר מגבלות לגבי השימוש בו: אין לתת אותו לחולי לב, נשים הרות ומניקות, פצועים או חולים אחרי ניתוח. כל עוד הפצעים לא הגלידו לחלוטין ונוצרו כלי דם חליפיים באזור הפגוע.
הדרך היעילה לשימוש בצמח הטבעי כמו שהוא, להכין ממנו תה צמחים מרוכז. לוקחים כמות רבה של עלים, חולטים אותם במים רותחים, מצננים ושותים מספר כוסות ביום. מאחר ויש גבול ליכולת המיצוי של המים, אין לחשוש אם שמים קצת יותר עלים מן הדרוש, ממילא החומר העודף לא ימוצה ע"י המים.
החרציות הן צמחים חד-שנתיים, הפורחים בדרך כלל בסתיו. עם זאת ניתן לכוון את פריחתם גם למועדים אחרים על ידי הארתם גם בשעות הלילה. כיום מגדלים חרציות בהיקף נרחב בחממות. ריבוין נעשה על ידי זרעים או ייחורים.
ההוראות עבור סחלבים, נסו גם בצמחים אחרים.
משתמשים בסבון כלים כדי ״לחנוק״ כנימות. כף סבון בליטר מים, לנער, לרסס עד הרטבה מלאה. אחרי בערך 20 דקות כדאי לשטוף את הצמח במים כדי לנקות מכנימות מתות ושאריות סבון. מומלץ לטפל בבוקר כשעוד לא חם והצמח יספיק להתייבש אחרי השטיפה/
קוצים מעצם טיבם הם מאוד קשים וחזקים. לא מומלץ להכניסם לקומפוסטר כיוון שהזמן הנדרש לפרוקם ולריכוך שלהם הוא הרבה יותר ארוך מהזמן הנדרש לפרוק החומר האורגני שהכנסתם לקומפוסטר.
עלול להיווצר מצב שבו תפזרו את הקומפוסט על הדשא, ועדיין יוותרו בו קוצים. לא נעים
האותיות GPS מייצגות את ראשי התיבות של Gerard Paul Shirley (ולא של Global Positioning System)...ג'רארד הוסיף אותיות אלו כדי להבחין בין סוגים (שיבוטים) שונים של אותו מין של הויה.
(to distinguish between different clones of one species).
למשל ל- Hoya micranth ישנם שלושה סוגים - 14, 177 ו-188. מספר שונה אינו בהכרח מציין צמח שונה לחלוטין, אלא אזור גידול שונה או מגדל אחר. 177 מגיע מהודו, 188 מגיע מהפיליפינים.
המספרים מתחת ל-10,000 הם אלו שנקבעו על ידי IPPS.
(Institute for Protection and Propagation of Succulent plants)
המספרים מעל 10,000, נקבעו על ידי ג'רארד. ישנם מינים שלא ידוע שמם, אך ניתן מספר. המספר ישאר גם לאחר שיזוהה המין.
שחור פיטם נגרם ממחסור בסידן, די מקובל שזו הסיבה. חוסר מנגן מתבטא בכתמים בהירים על העלים בין העורקים.
שחור פיטם נגרם ממחסור סידן בפרי, ולרוב הסיבה למחסור הסידן היא השקיה לא מסודרת, זה יותר מאפיין זנים מאוורכים של עגבניות מאשר עגולים.
כפתרון, בחקלאות מוסיפים דשנים עתירי סידן למי ההשקיה.
בגינה כשמשקים באופן מסודר לרוב יש פחות בעיות שחור פיטם כי הסידן נכנס לצמח יחד עם המים.
כשמשקים בחוסר, אספקת הסידן גם בחוסר, ויש יותר נטייה לשחור פיטם. לילות חמים וחמסינים יכולים לגרום להתחלת התופעה לפעמים.
יש המלצות לפיזור קליפות ביצים מרוסקות בקרקע, לא ניסיתי אבל אני מבין את ההגיון שבכך למרות שזה נשמע לי תרופת אלילים.
דרך אגב אם מגדלים עגבניות בגינה, מזרעים של עגבניות שלא נאכלו, יש סיכוי יותר גבוה לשחור פיטם, כי העמידות שיש לשחור פיטם ברוב הזנים לא תמיד תישמר בזרעים מהפריה עצמית.
׳שחור פיטם׳ - תופעה המתרחשת בעיקר בעגבניות ופלפלים.
בפיטם הפרי נוצרת רקמה נקרוטית, המתפשטת במהלך הגידול לפרי כולו. שחור-פיטם הוא אחד הפגמים הפיזיולוגיים החמורים ביותר המגבילים את האפשרות לגדל עגבניות ופלפלים בעונות החמות ובהשקיה במים מליחים.
במחקרים גילו שירידה בריכוז המנגן בפרי מגבירה את רגישות רקמת הפרי לעקות חמצון ולהופעת שחור-פיטם.
יש האומרים שמדובר במחסור בסידן, ויש שחקרו וטענו כי מדובר בנזקים לרקמת הפרי בגיל צעיר (10 עד 20 יום מההפריה).
יש שני סוגים של פיקוס:
אלה שחונקים, ואלה שמפוצצים...
החונקים, שולחים שורשים מטה לתוך עטיפה של העץ הקיים, צומחים מעלה וחונקים את העץ לאחר מספר שנים.
המפוצצים שולחים שורשים החודרים ללב הגזע ולאחר מספר שנים מרכז העץ ישבר, והפיקוס יגדל במקומו.
הידעתם כי מומלץ לשמור את העגבניות בטמפרטורת החדר? כך הן שומרות על טעמן המצויין.
אם קניתם או קטפתם עגבניה והיא עדיין ירוקה, שימרו אותה מחוץ למקרר בטמפרטורת החדר, והיא תאדים.
עקרונית צמחי אויר יכולים לגדול גם בבית וגם בחוץ. עוצמת האור נגזרת מסוג הצמח. כלל אצבע - ככל שהצמח אפור יותר כך הצמח זקוק לעוצמת אור חזקה יותר. אם רוצים לגדל בבית, מומלץ למקם באזור מואר, ומדי כמה ימים ניתן להעביר למקום שבו יש שמש לא חזקה, למשל בשעות אחרי הצהרים או שעות הבוקר
עוד כשבועיים מסתיימת שנת הלימודים במערכת החינוך העל יסודית. כחלק מתהליך הפרידה אני מקדישה את אחת מפעילויות הסיום לאיסוף זרעים, עבודה אותה אנו עושים יחד. התלמידים מרגישים את הסוף שקרב המלווה לעיתים רבות בחרדה, אי הגעה או אי רצון לעבוד בתחזוקת הערוגה ( קל יותר לעזוב מקום לא מטופל/ "מוזנח") לכן פעילות זו של איסוף ושמירת הזרעים לשנה הבאה מספקים לתלמידים תוך עשייה קבוצתית, ראייה אופטימית של המשכיות וערך מוסף שהם מקבלים מהגינה. מי שרוצה יכול לקחת הביתה ולחלק לקרובים וחברים. לאלה שלא רוצים אני מבטיחה כי אציין אותם ואת פועלם בשנה הבאה כשייזרעו הזרעים בדיוק כמו שהיה כשהם קיבלו את הזרעים. פעילות עם הרבה תקווה, המשכיות ופוטנציאל צימוח.
בגלל הפיתוח המואץ, צבי היבשה בישראל הפכו לנדירים וגם בסכנת הכחדה.
חשוב מאוד לא לביית צבים, מעבר לזה שצבים הם חיות מוגנות, כל הגלייה של צב מסביבתו הטבעית, מונעת ממנו מפגש עם בני מינו ובכך נוצרת פגיעה ברבייה.
חשוב מאוד גם להשאיר שטחי בור לא מטופלים המשמשים להם כמסתור.
יש מספר גורמים להיעלמות הצבים:
1. הצטמצמות שטחים פתוחים- מובילה להקטנת שטחי מחייה ורבייה.
2. גידול בכמות הטורפים הלא טבעיים כמו חתולי רחוב, כלבים משוטטים.
3. צמצום שטחי מחייה, שמשמשים כמסתור ומזון ע"י עישוב שטחי בור.
4. כנראה שגם שימוש מוגבר בקוטלי עשבים, שגורם לתמותת צבים שאכלו עשבים שרוססו.
לאחר הפריחה נץ החלב יכנס לתרדמה... ממנה יקום רק בחורף. בתקופה זו מפסיקים את ההשקיה כדי שהבצלים לא ירקבו. ניתן לשמור את הבצלים באדמה ללא השקיה (מומלץ במצע העציץ ) , או לטמון בנסורת או קוקוס, במקום קריר, מאוורר ויבש. חוזרים להשקות שוב בחורף הבא, בתקופת הגשם הראשון.
עיתוי זמירת הגפן קשור לזן ולאיזור בעיקר ( לא לפי חודש, ינואר ,פבואר או מרץ...). מתי זומרים ? התנפחות פקעים והדמעה הם אינדקציות טובות, ההדמעה מתחילה מספר דקות לאחר בצוע החתך, אם הגפן מוכנה לזמירה ההדמעה תתקבל בכל זמורה ( שבתחילת הדרך הייתה שריג...).
מומלץ לזמור (לגזום) גפנים בשלב התרדמה לפני הלבלוב. הגיזום בתחילת הלבלוב, יתכן ויוצר טפטוף נוזל מאזור החתך. התופעה נקראת דמיעה. מערכת השורשים מתחילה לעבוד ומים עולים בלחץ השורשים למעלה. מכיוון שאין עלים המאדים את המים, הם יוצאים כתוצאה מהפציעה/גיזום. זה לא נורא אבל לא רצוי. הצמח מאבד מינרלים והורמונים כתואה מדליפה זו וחבל. בקיווי התופעה דומה. סיפר לי חוקר מקוריאה שהם אוספים את הנוזל ושותים את זה, ואף מוכרים במחיר מאוד יקר.
מכירים את צמחי האויר המשתרכים ומשתפלים מהעצים?
Tillandsia usnoides (Spanish Moss). הטילנדסיה מסוג זהף מתרבה חופשי על שיחים ועצים בגינה, מה היא אוהבת? : א) הרבה אור, אפילו שמש ישירה. ב) התזה יומיומית עם צינור מים, היא מוריקה כשקולטת מים. ג) אין לה בעיה עם רוח, גשם ואפילו ברד. ד) כדאי לדלל קבוצות צפופות היא אוהבת תנועת אויר. הישראלי הממוצע הורג אותה עם עודף מים, כך שאפשר לתת לה להתייבש ולהאפיר.
השם ׳אירוס הגלבוע׳ מאוד מושרש בהגייה, ואפילו בוועדת השמות הוא מופיע כך. אך כל השאר: איריס.
רצוי לציין כי בספר פרחי הבר של שמידע אמנם רשום אירוס
ובצמח השדה מתלבטים והכריעו איריס. מומלץ להשתמש לפי ועדת השמות של השמות הבוטנים.
פתרון נפלא לבעיית החתולים בבריכות דגים:
מותחים חוט דיג, בגובה 10 ס"מ, בצמוד לקו המים לפי תואי הבריכה.
בשיטה הזו, אנחנו מנצלים את שיטת הציד של החתולים, כדי למנוע מהם לצוד.
בזמן ציד דגים, החתולים מייצבים את עצמם באמצעות 3 רגליים, וצדים באמצעות רגל קדמית. החתול ממקם את ראשו מעל המים בזוית מסוימת, שמנטרלת את העיוות הויזואלי, שנוצר ע"י שבירת קרני האור וכך הוא מצליח להתמקד בדג אותו הוא מתכוון לצוד. חוט הדיג, כשהוא ממוקם על שפת המים מונע מהחתול למקם את ראשו מעל המים ובכך מונע ממנו לצוד.
קמליות שורדות לפי המיקום שמצאת להם...המיקום זה הדבר הכי חשוב בהצלחת קמליה (לא הצבע שלה). היא אוהבת פינה, לא באמצע קיר. מפנה מזרחי צפוני ולא מערבי או דרומי ולא קרינה חזקה. שתילה במצע עשיר ומדי פעם לשים לה כף חומץ בחצי דלי בהשקיה. כתבה: שלי כהן
אין פרי זכר או פרי נקבה. פרי נוצר רק כתוצאה מהפרייה בין נקבה לזכר. הזרעים הם העוברים בתוספת חומרי תשמורת ועוד. יש ונוצר פרי פרטנוקרפי שלא כתוצאה מהפריה ולפריט כזה אין זרעים והוא ע"פ רוב שונה מהפרי הרגיל שנוצר כתוצאה של הפריה.
לא מומלץ לשתול צמחים טרופיים באזורים המועדים לקרה.
שלג בדרך כלל לא עושה נזק ביולוגי אלא מכאני, הוא נערם על עצים ושובר ענפים. השלג מאפשר גדילה מתחתיו ולמעשה הוא מבודד ויוצר כיסי אויר בינו ובין האדמה, כך האדמה אינה קופאת.
הקרה היא הרעה.....היא המקפיאה את המים בעורקי הצמח לזמן ארוך...הורסת את תאיו באופן בלתי הפיך. ככל שיש בצמח יותר מים, הוא יסבול יותר. אל תשתלו 'טרופיים' באיזורים עם חשש לקרות...מספיקה שנה אחת קשה וכאב הלב על ההשקעה גדול. כתבה: שלי כהן
בהרכב הדשן, למשל 20*20*20, עלינו לדעת שתמיד הוא מורכב מ - NPK , משמאל לימין - N הוא החנקן, P הוא הזרחן, K הוא אשלגן. בדשן 20*20*20, החלוקה בריכוזים זהים עבור שלושת היסודות. בעקרון חנקן נדרש לגידול וגטטיבי, של החלקים הירוקים. בגידול סחלבים, הזרחן והאשלגן נדרשים לפריחה ולשורשים, האשלגן, בעיקר עבור פריחה. לדוגמא דשן 20*20*10 הוא דשן מעודד פריחה עבור סחלבים.
דעה אחת הינה - על מנת שהחלקים בבצל היקינתון יתמיינו לפריחה דרושה מנת קור . במידה והחורף קר תתקבל מנת קור זאת ותהיה פריחה .על מנת לא לסמוך על המזל נהוג לקרר את הבצלים במקרר בתא הירקות למשך 6 שבועות, דעה שניה - אני מגדלת יקינתונים באותן אדניות כבר שנים...הם מתרבים. בקצב שלהם. גאופיטים לא חייבים לפרוח כל שנה, יש שנים שהם משקיעים באיברים המוצנעים באדמה וברביה וגטטיבית...ויש שנים שהם הולכים על מיניות מתפרצת. אני לא מקררת, נותנת להם את הקצב שלהם ולא מתרגשת כשבשנה מסויימת לא פורח. כתבו - אלי חדש ושלי כהן.
באופן עקרוני טומנים גאופיטים בעומק פי 3 מגובהם .כלומר מעל הגאופיט יש אדמה בגובה פי 2 מגובהו של הבצל או הפקעת. יש יוצאים מהכלל כמו אמריליס (היפאסטרום) שטומנים כאשר השליש העליון של הבצל מעל האדמה. גם רקפות נהוג לטמון כאשר רק שכבת אדמה קטנה מכסה את הפקעת. כתב: אלי חדש
צבעונים, יקינטונים וכרכומים יעדיפו קרור במגירת הירקות במקרר לתקופה של 45 יום . להחזיק בשקית הרשת בה הגיעו או בשקית ניר לא לעטוף בנילון . באזור ההר או באזורים קרים אפשר לותר על חלק מתקופת הקרור, כתב: אלי חדש
קטיף חסה ערבית - העלים הגדולים העוטפים את החסה הם העלים הבוגרים. אותם אנו שואפים להוריד לאכול. לא קוטפים את כל הראש, אלא מספר עלי מעטפת בכל פעם. ככה נהנים מקטיף החסה בגינה למשך כחודשיים. כתב: אורי וייס, אוריגני
זריעת ירקות שורש - חורצים 2 תעלות כ-5 ס"מ אחת מן השנייה משני צידי קו הטפטוף. עומק התעלה לא יותר מס"מ אחד. צנונית וגזר, שמים בתעלה ברווח של 2 ס"מ בין זרע לזרע. סלרי שורש, פטטרוזיליה שורש, סלק, צנון ולפת, שמים בתעלה ברווח של 10 ס"מ בין זרע לזרע. זריעה נעימה וסופ"ש ירוק ונפלא.... כתב: אורי וייס, אוריגני
כיצד נבחר שתיל מוצלח לגן הירק? - גוון הצמח צריך להיות ירוק ולא בהיר (גוון בהיר מעיד על מחסור מינרלי). הצמח צריך להיות מאוזן ולא מאורך "המחפש את אור השמש". השורש צריך להיות לבן ולא מסועף מדי (שלא רואים בכלל את אדמת השתיל). זה נכון לכל שתיל, ולשתילי ירקות בפרט. שתילה נעימה. כתב: אורי וייס, אוריגני
כיוון הערוגה - רצוי למקם את הערוגה מכיוון צפון לכיוון דרום, וזאת בגלל השמש. השמש בארץ רוב היום מקרינה אלינו בזווית מהדרום. ככל שהימים מתקצרים הזוית שלה דרומה בשיא הצהרים גדלה, וכך גם הצל צפונה של עצם כלשהו. אם נרצה לשתול בערוגה, נתחיל מכיוון צפון בצמחים הגבוהים ושמשך גידולם ארוך, ונרד בשתילה דרומה עם הצמחים שאיתם נרצה לעשות מחזורי גידול. כך נמנע תחרות על מקורות האור בערוגה. כתב: אורי וייס, אוריגני
גידול כרוביים - הכרוב, הכרובית והברוקולי נחשבים ל"גידולי ראש", חד פעמיים. לוקח להם כ-3 חודשים מהשתילה לגדול ולהתפתח עד שניתן לקטוף. מרחקי השתילה הם 40 ס"מ עד 60 ס"מ. דישון ראש באמצעות ההשקיה יעניק לכם "ראשים" יפים וגדולים.
יש לקטוף את הכרובית והברוקולי בטרם התפרחות נפתחות ומתפוררות. את הכרוב נקטוף כאשר הוא קשה ואינו נמעך בלחיצת אצבע. גידול נעים.
כתב: אורי וייס, אוריגני
קייל, כרוב העל - מאוד קל לגדל אותו- גם באדנית וגם באדמה. אין לו מזיקים ואין לו מחלות. גם דרישות ההזנה שלו צנועות ויסתפק בקרקע מזובלת היטב בקומפוסט. רצוי לשתול, וכאשר הצמיח כבר יותר מ10 עלים, קוטפים ממנו עלים גדולים מהמעטפת. כך נהנים ממנו לעונה ארוכה מאוד. לבריאות... כתב: אורי וייס, אוריגני
גידול אפונה - אפונה שייכת למשפחת הקטניות שהן מקור מעולה לחלבון רב מעולם הצומח. היא צריכה לפחות 6 שעות שמש ישירה ואדמה מנוקזת היטב.קיימים 2 טיפוסי זנים: אפונת גינה ואפונה שיחית (שלג/סינית)שני טיפוסי הזנים דורשים קור על מנת שהפרחים יהפכו לתרמילים הנושאים זרעים. אפונת גינה תניב זמן קצר ותרכז יבול בעוד שאפונת שלג תניב יבול רב לאורך זמן.לשני סוגי האפונה נהוג לבנות הדליה במטרה להפחית רקבונות שונים.. כתב : אורי וייס, אוריגני
כשמדובר בגדר חיה אפשר לשלב גם תותית אדומה, תותית צהובה, תפוח הורד, קאס, גויאבה ננסית ועוד הרבה סוגים שיעשו גם את מלאכת ההסתרה ,גם יפנקו אתכם במגוון פירות לאורך חודשי השנה וגם יעניקו לגדר שלכם אופי יותר חופשי טבעי וזורם…, מאת - משתלת ולך
בזמן עבודה בגינה, כשאנו בקבוצה או בזוגות, ניתן להגיע לשיחות עמוקות ומרתקות עם התלמידים. הסביבה מעניקה רוגע ומאפשרת פתיחות יוצאת דופן. המטופלים נפתחים ומדברים על הדברים שבאמת הכי חשובים להם בחיים...דפנה עשת אומרת: ״ תלמידים אמרו לי, שמה שלומדים בשיעור תקשורת ובשיעור כישורי חיים מתקיים בגינה״
משפט אחד שאמר לי אחד הנערים היום בזמן העבודה (בחממה)... ״המורה דווקא כייף לשוחח איתך, חבל שאין לנו שעת שיחוח במערכת״... המשפט הזה לא יוצא לי מהראש... זה מהדברים הקטנים האלה, שעושים את ההבדל ומאירים לנו את הדרך!
לאחר גיזום, מומלץ לכסות את אזורי הגיזום החשופים במשחת עצים. משחת עצים זו משחה שמכילה חומר שמעביר אויר לא אוטם אלא מכסה ומטפל בפצע. משחת העצים הכחולה מכילה חומרים לריפוי ,בעזרת משחת העצים אנחנו עוצרים את התפשטות הפטריה ומסיעים לעץ לרפא את הפצע.
צמחי אויר מעדיפים צל מואר, אזור מאוורר,וריסוס במים. כשהצמח קצת מכסיף זה אומר שיש לו פחות מים. כשהוא ירוק זה רווי...תלמדו אותו עם הזמן...ברומלים (צמחי אויר) קלים לגידול...הם רק נראים עדינים, אלו צמחים קשוחים בדרך כלל
אם המקום מאוורר, אין עודף מים...הבעיה היא במקום עם אוויר עומד. הצמח הזה לא אוהב להיות בבית.
כתבה: שלי
גידול גזר - החלק האכיל בגזר הוא השורש שהתעבה. גזר זורעים ולא שותלים שתילים. חשוב מאוד לעדור לעומק של לפחות 20 ס"מ את האדמה לפני הזריעה. בכדי לזרוע נכון נחרוץ תעלה בעומק של 1 ס"מ ובתוכה נניח זרע. את הזרע השני נמקם כ - 2 ס"מ ממנו באותה תעלה. המרווח בין תעלות הזריעה הוא 10 ס"מ. חשוב מאוד לדשן הגזר בדשן המכיל הרבה אשלגן. זמן הגידול הוא כשלושה חודשים. בודקים את בשלות הגזרים עפ"י חשיפת החלק העליון של השורש והערכת קוטרו. מעל 2 ס"מ = מוכן. כתב : אורי וייס, אוריגני
בישראל עקירה ונפילה בעקבות רוחות חזקות אינה שכיחה אבל אירועי שברים ונפילה של ענפים שכיחים הרבה יותר. מין עץ הגדל באזור משופע ברוחות יהיה בדרך כלל עמיד לרוחות ולשבר יותר מעץ שגדל באזור מוגן ונחשף לפתע לרוח עזה. חוזק זה נובע כנראה מהתחזקות רקמת העצה המשנית כתוצאה מתנודות הענפים במהלך גידולם. (מתוך מאמר שפורסם בעיתון האינטרנטי"יער" של קק"ל).
לענפים והעלים של הרבה מהסוקולנטים, למשל של הקרסולה, יש נטיה להשבר ולהתנתק במגע קל. מומלץ להניחם על הקרקע הלחה, הם יתשרשו ויתפתח צמח חדש. מעגל קסמים, מה שנופל חוזר וצומח....
ישנם מספר גורמים שמעודדים צבעוניות בעלים. בסוקולנטים, קור מגביר את הצבע האדום, וחשיפה לשמש ואור רב גם הוא יגביר את הגוון האדום בעלים. למשל הקרסולה, נראה מספר זנים ששולי העלים נוטים לקבל גוון אדום. ככל שיחשפו לקור או לשמש, הצבע יתחזק. כמובן שאם השמש מזיקה, אין להעמידו בשמש, מספיק לחשוף מעט לשמש בשעות הפחות חמות.
על מנת להדגיש צבע מסויים, אפילו אם מדובר במספר פרחים בודדים, או קבוצת צמחים בגוון שונה משאר הגינה, עלינו לשתול באזור שונה בגן, את אותם הגוונים. כלומר במספר אזורים בגן יופיע הצבע שאותו אנו מעוניינים להדגיש. אם רק במקום אחד יהיו פרחים ורודים לדוגמא, וכל שאר הגן יהיה עם הרבה צבעים ומרקמים, אזי, הפרחים הוורודים יתמזגו. אולם אם נשתול עוד צמחים וורודים בעוד מקומות - זה יקפיץ ויבליט אותם . דוגמא לכך אפשר לראות במסגור תמונות. בתמונה יש הרבה צבעים, אך אם נקיף את התמונה בפרספרטו, או במסגרת שזהה לאחד הצבעים התמונה, זה ידגיש ויקפיץ את הצבע הזה החוצה.
קניתם צמח חדש במשתלה, עוד לא הספקתם לשתול אותו ? אל תשכחו להשקות אותו, הוא הגיע מהמשתלה שדואגת לו יום יום, משקה ומטפחת אותו כדי שיהיה בריא ויפה עבורכם. כעת הוא באחריותכם, עד השתילה הוא במיכל קטן שמתייבש מהר, אז עדיף לימים הספורים שעד מועד השתילה לא להניחו בשמש קופחת, ולדאוג להשקותו. (כמובן שבדרך כלל, סוקולנטים וצמחים שאינם דורשים כמעט השקיה - אין צורך להשקותם מייד וניתן להשאירם ללא דאגה במיכל המקורי עד להעברתם לשתילה).
האם כדאי לשתול הרבה סוגי צמחים? לא תמיד, האפקט שנוצר מקבוצת צמחים זהים או דומים, הרבה יותר גדול מאשר מעירבוב של צמחים בודדים. לדוגמא, אם שותלים גוש של פיטוניות, הצבעוניות מרשימה כי מתקבלת כגוש גדול ואחיד. לעומת עם שותלים גרניום אחד, ופיטוניה אחת.... זה פחות מומלץ.
גם בגינה קטנה, אפשר לבנות מדרגות גדולות ורחבות. האפקט שנוצר כתוצאה מכך הוא הגדלת הגינה, ולא כפי שחושבים שזה עלול להקטין את הגינה. הרבה פריטים קטנים נותנים הרגשה של צפוף וקטן.